ת"א 836-10-13 א.עא.ע. נ' אבו מוך ואח'

לפני תביעת פיצויים לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש] תשכ"ח- 1968 (להלן : "פקודת הנזיקין") שעניינה נזקי גוף שנגרמו לתובע, בתאונת דרכים שארעה ביום 27.7.2011, עת נהג התובע ברכבו בדרכו הביתה מעבודתו ונפגע מרכב הנהוג ע"י הנתבע 1 (להלן: "המשאית"), אשר השימוש בו בעת התאונה, היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

התאונה הוכרה כתאונת עבודה במוסד לביטוח לאומי.

התובע נהג ללא ביטוח תקף ומשכך , הוא טוען לחבות הנתבעים ואחריותם על פי פקודת הנזיקין.

המסגרת הנורמטיבית

1. תביעה בגין נזקי גוף שנגרמו בשל תאונת דרכים מתבררת על דרך השגרה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") מכוח כלל ייחוד העילה שבסעיף 8 (א) לחוק. סעיף 7 לחוק הפיצויים מונה את הנפגעים שאינם זכאים לקבל פיצויים לפי החוק, ובתוך כך, מי שנהג ברכב ללא ביטוח לפי פקודת הביטוח (סעיף 7 (5) לחוק) , דוגמת התובע בענייננו, שבעת התאונה נהג ברכב ללא פוליסת ביטוח כדין.

    

2. עם זאת סעיף 8 (ג) לחוק הפיצויים מוסיף וקובע , כי אין בכלל ייחוד העילה שבסעיף 8(א) לחוק כדי לגרוע מתביעה על פי פקודת הנזיקין של מי שאין לו עילת תביעה על פי חוק הפיצויים. לפיכך, אין כלל ייחוד העילה חוסם את התובע מלהגיש תביעת נזיקין נגד נהג הרכב הפוגע ומבטחת הרכב בביטוח חובה (ראה ת"א 92/08 עזבון המנוח סאמח א. שקארה ז"ל נ' סמאח סועד –פורסם במאגרים המשפטיים).

    

3. אשר לתחולת תקרות הפיצוי הקבועות לפי חוק הפיצויים על תביעה המוגשת מכוח פקודת הנזיקין, נקבע בפסיקה , כי מקרה בו נפגע בתאונת דרכים אינו זכאי להגיש תביעה לפי חוק הפיצויים ועומדת לו הזכות להגיש תביעה לפי פקודת הנזיקין, לא יחולו עליו המגבלות הקבועות בחוק הפיצויים ובכלל זה המגבלות לעניין גובה הפיצוי ברכיב הנזק הלא ממוני והשכר.

    

4. עתה לא נותר אלא לבחון האם הוכיח התובע על פי נסיבות ארוע התאונה את אחריותו של הנתבע 1 מכוח פקודת הנזיקין והאם יש לייחס לתובע "אשם תורם" לקרות התאונה, אם לאו. לאחר מכן אפנה לדיון בשאלת הנכות ושיעור הנזק.