ת"א 8334-12-15 עיריית ערד ואח' נ' צבאותהעד ואח'

בהמשך לדיון מיום 7/12/17 ולטענת התובעת לפיה ניתנה החלטה חלוטה בבקשת הנתבעים לדחיית התביעה בשל מעשה בית דין בהחלטה מיום 25/9/16 הרי שעיון בהחלטת בית המשפט מיום 25/9/17 מעלה כי עניינה היה דיון בבקשת הנתבעים מיום 4/8/16 לדחיית התביעה על הסף היות "והיא אינה מגלה עילה בהתאם לפרק טז4 לתקנות סדר הדין האזרחי... ולחילופין בהעדר סמכות עניינית לדון בתובענה , שכן לעניות דעתם , עניינה תביעת בעלות". ראה לענין זה האמור בסעיף 1 לבקשה העוסק במבוא לבקשה והבקשה מיום 4/8/16.

עיון בהחלטה מיום 25/9/17 מעלה כי ההחלטה לא עסקה ולא דנה בבקשת הנתבעים לדחיית התביעה, בשל קיומו של "מעשה בית דין" שכן בפועל הבקשה בענין הוגשה רק לאחר מתן ההחלטה מיום 25/9/16 והיא עסקה בבקשת הנתבעים מיום 4/8/16.

עיון בתיק בית המשפט מעלה כי לאחר מתן ההחלטה מיום 25/9/16 הגישו הנתבעים שתי בקשות נוספות. האחת: בקשת הנתבעים מיום 15/12/16 שעניינה דחיית התביעה על הסף בשל מעשה בית דין ולחילופין למחיקת כותרת ובקשה שניה : מיום 1/1/17 שעניינה "בקשת רשות להתגונן" שהוגשה ע"י הנתבעים 1-2 ו-5 .

החלטת בית המשפט מיום 16/2/17 עסקה בבקשת הנתבעים 1-2 ו-5 בבקשתם למתן רשות להתגונן אשר בסופה נעתר בית המשפט לבקשה וניתנה לנתבעים רשות להתגונן. אולם עיון בתיק בית המשפט מעלה כי החלטה בבקשת הנתבעים מיום 15/12/16 לדחיית התביעה בשל "מעשה בית דין" לא ניתנה ואף לא נדונה.

למותר לציין כי החלטת בית המשפט מיום 25/9/16 בדבר דחיית הבקשה לדחיית התביעה על הסף, נסמכת על העילות המפורטות בסעיף 1 להחלטה ולא בעניינים אחרים אשר בית המשפט כלל לא נתן עליהם את הדעת, כולל טענת הנתבעים בדבר קיומו של מעשה בית דין, אשר בקשה בעניין זה הוגשה ע"י הנתבעים רק ביום 15/12/16, מספר חודשים לאחר מתן ההחלטה מיום 25/9/16.