מזרחי נ' דוד ואח'

הצד השלישי: דור דוד

פסק דין

התובעת בתיק שלפניי היא קשישה שגילה למעלה מ-90 שנה, המתגוררת בדיור מוגן, אשר נעזרה בתקופה הרלוונטית לענייננו (בהיותה כבת 88) בשירותיה של הנתבעת 1 כמטפלת.

התובעת ניהלה בכל המועדים הרלוונטיים ואף במשך שנים רבות קודם לכן חשבון בנק אצל הנתבע 2 והיא אוחזת בידיה כרטיס חיוב (להלן: הכרטיס) שהופק על ידי הנתבע 2 (להלן: הבנק).

עניינו של ההליך בטענות התובעת לשימוש לרעה שנעשה בכרטיס ללא ידיעתה על ידי הנתבעת 1, ולחובת הנתבעים להשיב לידיה את שנלקח, בין בשל חובותיהם כלפיה מכח דיני הנזיקין ובין מכח דיני הבנקאות.

יצויין כי במקביל לניהול ההליך המשפטי התקיימה גם חקירה משטרתית אשר נסגרה לבסוף בהעדר ראיות ללא הגשת כתב אישום. התובעת הגישה שם ערר ולאחר שנדחה ניתן כאן צו להמצאת תיק החקירה לעיון ביהמ"ש.

תיק החקירה (ללא צילומים שהועברו במהלך החקירה למשטרת ישראל על ידי הבנק) הוגש לבסוף בתעודת עובד ציבור ערב ישיבת ההוכחות הראשונה, ולבקשת הנתבעים הוביל הדבר לדחיית שמיעת עדויותיהם.

כך, נוצר מצב לפיו תצהירי הצדדים הוגשו עוד לפני הכרעה בערר והעדויות נשמעו לאחר הגשת תיק המשטרה.

עוד יצויין כי בעקבות טענות הבנק לפיהן צילומי מצלמות האבטחה לא נשמרו בידיו, פנה ב"כ התובעת למשטרת ישראל בבקשה לבחון בארכיביה שמא נשמרו הצילומים ברשותה, ולבסוף אלו שהוגשו שם (כמתועד בתיק המשטרה) נמצאו – הונחו לפני ביהמ"ש כאן, אף זאת ערב ישיבת ההוכחות.

• טענות הצדדים -