ת"א 8254-07-14 בן משה ואח' נ' אסבג ואח'

לפניי בקשת הנתבע 2 לביטול פסק הדין שניתן נגדו בדיון שהתקיים ביום 16.11.2015, בהיעדר התייצבותו (להלן: "פסק הדין").

1. עניינה של התובענה שלפנינו, תשלום דמי שכירות, פיצויים נלווים ואיחור בפינוי.

   הנתבעים 2-1 היו בזמנים הרלוונטיים נשואים והתגורר יחדיו במושכר נושא התובענה.

   כל אחד מהנתבעים הגיש כתב הגנה באמצעות בא כוחו ואין מחלוקת כי זומנו לדיון כדין ואף הוצג אישור לפיו ב"כ התובעים שלחה פקס לבאת כוחו של הנתבע יום קודם לכן . בנוסף,

   עם תחילת הדיון נעשו ניסיונות מצד הנתבעת 1 ובא כוחה ליצור קשר עם הנתבע 2 ועם באת כוחו אולם לא היה כל מענה.

2. בבקשה שלפני טוען הנתבע 2 כי בעקבות המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע ביקש לחסוך את עלויות בא-כוחו וסיכם עם גרושתו שתתייצב לדיון גם בשמו ותהיה מוסמכת להגיע לכל הסכמה ו/או פשרה שתתקבל בדיון. נתבעת מס' 1 בתצהיר תגובה שוללת זאת מכל וכל, מה עוד שקיים ניגוד עניינים ביניהם ולטענתה הוא זה שצריך לשאת בשכר הדירה וכי חתימתה כלל לא מופיעה בחוזה השכירות האחרון. עוד טענה כי אכן התקיימה שיחה ביניהם בה טען נתבע מס' 1 שבאת כוחו פטרה אותו מלהגיע. עורכת הדין לא הסבירה פשר הענין מנקודת מבטה – לא לגבי אי התייצבותה ולא לגבי אי התייצבות הנתבע.

3. לטענת הנתבע 2, בנסיבות האמורות לעיל יש לבטל את פסה"ד מחמת שהיעדרותו מהדיון לא נבעה מזלזול בביהמ"ש וכי סיכויי הגנתו גבוהים, כאמור בתצהירו בבקשת רשות להגן.

4. יצוין כי נתבעת מס' 1 הודתה בשלב ראשון במחצית מהחוב לחברת החשמל והמים ולפיכך ניתן בהסכמה פסק דין חלקי על סך 7,500 ₪.

   הדין הנוהג