ת"א 8254-03-14 גלבוע נ' טורקובסקי

1.המבקש מס' 1 (להלן: המבקש) הגיש נגד המשיב תביעת נזיקין לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, בעקבות הליכים משפטיים שנקט נגדו המשיב (התנגדות לבקשה להיתר בניה, ערר על החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה ועתירה מינהלית), אשר נדחו כולם, ואשר עולים כדי ביצוע עוולות של נגישה ורשלנות.

2.המשיב הגיש נגד המבקשים תביעה שכנגד, שתוארה כתביעה ל"סילוק יד, מתן צו הריסה, שמירת זכויות, השבה והטלת דמי שימוש ופיצוי בגין המטרדים וניצול לרעה של הליכי בית משפט".

בכתב התביעה שכנגד נטען כי המבקשים בנו על גג ביתו של המשיב ללא הסכמתו, הם איחסנו על גג ביתו ציוד וחומרי בניה שונים, ופועלים מטעמם נהגו לעבור בחצר ביתו ללא רשותו, ולהשליך בה פסולת בניה. עוד צוין כי המבקשים נקטו בצעדים שתכליתם להלך אימים על המשיב ולהכפישו, תוך שימוש לרעה בהליכי בית משפט. בכתב התביעה שכנגד העלה המשיב שלל טענות נגד החלטת ועדת הערר שדחתה את הערר שהוא הגיש על החלטת הוועדה לתכנון ובניה, אשר דחתה את התנגדותו למתן היתר בניה למבקשים. המשיב עתר לסעדים הבאים: סילוק יד של המבקשים מחצרו, מתן צו הריסה למבנה שנבנה שלא כדין, השבת המצב לקדמותו ערב התחלת הבניה החדשה והחזר ההוצאות המשפטיות שהוציא המשיב בהליכים המשפטיים שנוהלו בין הצדדים.

בסמוך להגשת כתב התביעה שכנגד עתר המשיב למתן סעד זמני - להורות למבקשים לחדול מפעולות וליתן צו הריסה, ולחילופין – להורות להם לחדול מפעולות בניה עד להכרעה בתביעה שכנגד.

3.המבקשים הגישו בקשה לסילוק על הסף של התביעה שכנגד ודחיית הבקשה לסעד הזמני. נימוקי הבקשה היו: (1) כתב התביעה שכנגד הוגש באיחור וללא קבלת רשות, ולאחר המועד הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי; (2) המשיב לא שילם את האגרה הנדרשת בעבור הסעדים הרבים שנתבעו בתביעה שכנגד; (3) המשיב הגיש בלשכת המפקחת על רישום בתים משותפים תביעה נגד המבקש וכן בקשה לסעד זמני. מעיון בכתב התביעה המתוקן שהגיש המשיב ללשכת המפקחת (להלן: התביעה בפני המפקחת) עולה כי מרבית הטענות שבה זהות לאלו שבכתב התביעה שכנגד. עוד נטען כי התביעה שכנגד הינה חלק משרשרת הליכי סרק טורדניים וקנטרניים בהם נקט המשיב, שכל תכליתה ותוצאתה הינה הטרדה של ערכאות שיפוטיות ושל הצד שכנגד. סילוק על הסף של התביעה שכנגד התבקש על מנת למנוע בזבוז משאבים שיפוטיים שלא לצורך, למנוע דיון כפול באותן סוגיות והכרעות שיפוטיות סותרות. לחילופין, ביקשו המבקשים להורות על עיכוב ההליכים בתביעה שכנגד עד להכרעה סופית בתביעה בפני המפקחת.

לבקשה צורף העתק של התביעה בפני המפקחת. עיקריה של תביעה זו זהים לכתב התביעה שכנגד, וכך אף מרבית הסעדים המבוקשים. באותה תביעה המפקחת התבקשה להורות למבקשים לחדול מפעולות בניה וליתן צו הריסה למבנה שנבנה שלא כדין.

4.בתשובת המשיב לבקשה לסילוק על הסף ודחיית הבקשה לסעד הזמני הועלו הטענות הבאות: (1)כתב התביעה בפני המפקחת שונה מכתב התביעה שכנגד. בעוד שבתביעה בפני המפקחת עתר המשיב להורות למבקשים לחדול מבניה, הרי בתביעה שכנגד הוא עותר להשבת המצב לקדמותו, לתשלום דמי שימוש, ניצול לרעה של הליכי בית משפט, שמירת זכויות, סילוק יד ומתן צו הריסה; (2) הבקשה לסעד זמני שוב אינה רלוונטית; (3) אין רלוונטיות לטענה בדבר מועד הגשת התביעה שכנגד; (4) האגרה שולמה במלואה.

5.בתשובת המבקשים לתשובת המשיב צוין כי ביום 18.11.2014 תתקיים ישיבת ההוכחות בתביעה בפני המפקחת. כן הודגש כי אין חשיבות לשוני בין הסעדים שבשתי התביעות - התביעה שכנגד והתביעה בפני המפקחת – מאחר והמבחן בין העילות הוא המבחן הרלוונטי.

6.המשיב הודה בתשובתו כי הסעד הזמני שוב אינו רלוונטי. די בכך כדי לדחות את הבקשה לסעד הזמני.