ת"א 8251-01-16 דהן ואח' נ' משמר אילון מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ ואח'

מונחת בפני תביעה אשר במסגרתה מבקשים התובעים להורות למשמר אילון – מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ לרשום אותם כחברי אגודה בעלי זכויות בנחלה במושב משמר אילון וכן ליתן סעד הצהרתי שלפיו התובעים הם בעלי זכויות שווים באגודה.

קיימת מחלוקת בפסיקה האם סמכותו של רשם האגודות השיתופיות הקבועה בסעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות לדון בתביעה לרישום חבר באגודה שיתופית היא סמכות ייחודית או מקבילה לסמכות בית המשפט כפי שנסקר בת"א (מחוזי ב"ש) 42170-06-11 עזבון המנוח אדולפו רובינסקי ז"ל נ' קיבוץ גל און, אגודה שיתופית (2011).

באותו עניין הגיע בית המשפט (כבוד השופט י' שפסר) למסקנה (בפסקה 7) כי מדובר בסמכות מקבילה, אך כי:

"אין להתעלם מכך שקביעת חברותו של אדם באגודה או שלילתה הינה נושא בעל ייחודיות מקצועית, אשר לא בכדי הובאה לפתחו של זה אשר לו הידע והמומחיות לחקור, לדון ולהכריע בעניין, כמו גם בעניינים נוספים הנוגעים למנגנונים השונים המתקיימים באגודות השיתופיות.

בהתקיים אם כן טריבונל מקצועי המוסמך להכריע בעניין, ואשר נתונים בידיו כלים שונים ויעילים לשם הכרעה, חלה על דורש ההכרעה חובת מיצוי הליכים בפני אותו טריבונל, במיוחד שעה שדלתות בית המשפט אינן נסגרות בפניו כפועל יוצא מכך, זאת לאור קיומה של זכות הערעור על החלטת הרשם בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, המבטיחה פיקוח שיפוטי".

גישה זו מצאה תימוכין אף בפסיקת בית המשפט העליון ולפיה, אין להתיר העלאת טענות בפני בית המשפט, מקום שקיים מנגנון ייחודי בחוק ליישוב המחלוקת. כך למשל הובא בהרחבה בדבריה של כב' הש' א' פרוקצ'יה, ברע"א 2425/99 עירית רעננה נ. י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481 :

"וכך, מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתה... על רקע תפיסה זו דחה בית-המשפט הגבוה לצדק לא אחת עתירות שונות בעניינים שבהם נמצא לעותר סעד חלופי בדרך של השגה וערר.... עם זאת ראוי לציין כי נשמר גם כך פתח צר המאפשר לבית-המשפט הרגיל או לבג"ץ להיזקק להכרעה במחלוקת גם כאשר הנושא נתון להליך של השגה וערר, והוא כאשר מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת...

ברי, כי היזקקות בתי-המשפט להכרעה בעניין כזה חורגת מדרך השיגרה ושמורה למקרים חריגים בלבד, ובכפוף לסייג זה אין לערב את בתי-המשפט בהכרעות ראשוניות במחלוקות הנתונות להשגה ולערר, אלא על דרך הביקורת הערעורית או במסגרת עתירה לבג"ץ שעניינן העמדת החלטתו של גוף הערר במבחן הביקורת השיפוטית."

(ההדגשה אינה במקור – י.ש.)

ר' גם רע"א 1809/07 עיריית הרצליה נ' גיא לוי בע"מ (ניתן ביום 3.6.08, לא פורסם [פורסם בנבו]), ע"א 1130/90 חב' מצות ישראל בע"מ נ' עירית פתח תקוה, פ"ד מו (778 (4, בעמ' 782, ועוד אחרים.

בנסיבות אלה לא ברור לי מדוע הוגשה התובענה בבית המשפט דווקא, בטרם מוצו ההליכים והסעדים הנתונים למשיבים בפני הטריבונל המוסמך והמקצועי לכך, הוא רשם האגודות, וביחוד נוכח העובדה שמוקנית להם זכות נוספת של הגשת ערעור על החלטת הרשם לביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ככל שלא ימצאו תרופתם מלפניו".

מקובלת עלי דעתו של כבוד השופט שפסר.