ת"א 8250-12-14 ס' ואח' נ' מדינת ישראל

1.החלטה בשאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה.

2. ברקע להחלטה זו כתב תביעה שעיקר עניינו בנזקים שנגרמו לתובעות, לטענתן, בשל מחדלים במתן זכות העיון בפנקס האימוצים.

3.לטענת הנתבעת מצוי הנושא בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, וזאת, באשר קבע המחוקק, שתובענות המתבססות על עילה שמקורה בחוק אימוץ ילדים הינן בסמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה;

לטענת ב"כ התובעות, הגם שהקשרה של התביעה בתחום האימוץ, על הפרק תביעה נזיקית, כספית, שאינה בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה.

4.מהותית, תמונת המצב מורכבת, ומצב דברים בו יש פער בין השאלות המהותיות שבמוקד הדיון, לבין הכלל לפיו נגזרת שאלת הסמכות מהסעד הנתבע ( - ובפרשתנו, סעד כספי), נדון מעת לעת, והדילמה, מוכרת.

5.לאחר שניתנה הדעת לשאלה זו, ובשים לב לפסיקת בתי המשפט המעניקה את הבכורה לשאלת הסעד, מצאתי לנכון להותיר את התביעה על שולחני, וזאת, הגם, שניתן ללא קושי להבין גם להגיון טענותיו של ב"כ הנכבד של הנתבעת.

6.למבחן הסעד, ניתנה, כאמור, הבכורה בשאלת הסמכות בהליכים אזרחיים, במיוחד למצבים מהסוג שלנו: כשהסוגיה המהותית, לכאורה בסמכות אחרת –

המבחן המקובל לעניין קביעת הסמכות העניינית בתחום האזרחי בכל הנוגע לבתי המשפט שחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן – חוק בתי המשפט) עוסק בהם, הינו מבחן הסעד... משאומץ מבחן הסעד לעניין הסמכות העניינית, נדחה בעת ובעונה אחת מבחן אחר שהוצע והוא מהות הסכסוך.. מדוע הוחלט להעדיף את מבחן הסעד על פני מבחן מהות הסכסוך (או העילה)? מבחן הסעד הינו מבחן פשוט יחסית. על פיו נדרשים אנו לבחון את כתב הטענות שהגיש התובע (או המבקש) עם פתיחתו של ההליך. הא ותו לא. על פי הסעד הנקוב שם נדע אם ההליך הוגש לבית המשפט המוסמך, או שמא הייתה חובה להגישו לבית משפט אחר. אין צורך כלל להידרש לטענותיו של הנתבע (או של המשיב) בכתב הטענות שהגיש הוא בתגובה. במילים אחרות, קביעת הסמכות נעשית על פי האמור בכתב התביעה, ואין בטענותיו של הנתבע כדי לשנות במקרה רגיל.. בעת ההגדרה של תיחום סמכויותיהם של בתי משפט יש לשאוף לכללים פשוטים וברורים ככל האפשר על מנת לצמצם את ההתדיינות בסוגיות של פרוזדור בדרך לטרקלין, היינו הסכסוך גופו. כמובן, יהא בלתי ריאלי לצפות שיהיה ניתן למצוא נוסחה או מבחן שימנעו באופן מוחלט ויכוחים ומחלוקות לגבי זהותו של בית המשפט המוסמך. מכל מקום, ברור כי מנקודת מבט זו יש עדיפות למבחן הסעד על פי מבחן מהות הסכסוך [ע"א 2846/03 ריצ'ארד ב' אלדרמן, עו"ד נ' דן ארליך, פ"ד נט (3) 529, 533 – 535].

והדברים, כמו נכתבו לענייננו.