ת"א 8241-07-15 בן נ' עכבר העיר - מערכת עכבר העיר ואח'

לפני בקשה לפטור מתשלום אגרת בית המשפט.

1.תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן – "התקנות"), קובעת כדלקמן: "הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה. בית המשפט יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו, אם הוא סמוך על שולחנם בלבד". ודוק, על המבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים - העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וקיומה של עילת תביעה.

2.נטל ההוכחה כי התקיימו שני התנאים כאמור מכוח תקנה 14(ג) לתקנות מוטל על המבקש. בבש"א (י-ם) 7028/07 סם מירית ואח' נ' מדינת אוקראינה ואח' (פורסם בנבו), נקבע כדלקמן: "נטל הבאת הראיות ונטל השכנוע בדבר אי יכולתו הכלכלית של תובע לעמוד בתשלום האגרה מוטל על התובע המבקש פטור מאגרה... בקשה המוגשת ללא פרטים מלאים מהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה, ודינה להידחות מטעם זה בלבד". על מבקש פטור מתשלום אגרה לפרט את מלוא הנתונים אודות מצבו הכלכלי לרבות מצבם הכלכלי של בני משפחתו הקרובים אליו. בתיק בש"א 128/89 חיים מצא נ' צפורה מצא (פורסם בנבו) נקבע כי "בעל דין המבקש ליתן לו פטור מאגרה חייב להוכיח כי חסר יכולת הוא לשלם את האגרה הקבועה... לצורך כך עליו לפרוש תמונה מלאה על מצבו הכלכלי". עוד נקבע באותו עניין, כי "על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה ניסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם ביקש להזדקק לקופת הציבור" [בש"א (חי') 13593/01 ניצולת הקרטל בע"מ ואח' נ' אסם תעשיות מזון בע"מ ואח' (פורסם בנבו)].

עוד נקבע, כי "יכולתו הכספית של המבקש פטור אינה נבחנת על פי הכספים הזמינים העומדים לרשותו מידי חודש. יכולתו נבחנת גם על פי רכושו, בין רכוש בעין ובין רכוש כספי" [בש"א 4667/90 יוסף אלפסי נ' שושנה אלפסי (פורסם)].

3.לאחר שעיינתי בבקשה לפטור מאגרה ובתגובות הפרקליטות, ב"כ הנתבעים ובתגובת המבקש באתי למסקנה כי המבקש לא הרים את נטל המוטל עליו להוכחת העדר יכולת כלכלית לתשלום האגרה.

4.המבקש טוען בבקשתו כי אינו עובד כלל ונעדר הכנסה אולם בה בעת טוען כי יש לו הכנסות מהרצאות, פרסומים, הופעות, אשר לטענתו מסתכמות להכנסה שאינה עולה על 1,000 ₪ לחודש. מהבקשה עולה כי המבקש הינו מדווח לרשויות מע"מ , כך שהינו פועל כעוסק מורשה אולם לא צרף אישור רואה חשבון בדבר הכנסותיו השנתיות ואף לא צורפו דוחות כספיים מהם ניתן ללמוד על הכנסותיו. בתצהיר ובבקשה אין פירוט כמתחייב של ההכנסות של המבקש ב- 6 החודשים האחרונים.

מעיון בדפי חשבון בנק שצרף המבקש עולה כי לחשבון הופקדו כספים שלא פורטו בבקשה, כך למשל סך 4248 ₪ בבנק המזרחי וסך נוסף 1062 ₪ ע"י טלטל ערוצי תקשורת. בחשבונות המבקש זיכויים רבים נוספים שאין בבקשה או בתגובת המבקש כל פירוט או הסבר לגביהם. ראה לעניין זה האור בס' 10.3 לתגובת ב"כ הנתבעת. אומנם המבקש מתייחס בתגובתו לסכום של 7,434 ₪, אולפ כך, אין מענה ליתר ההפקדות והזיכויים בחשבונות.

המבקש טוען כי רכבו משועבד לבנק מלווה אולם לא צרף מסמכי הלוואה ולא לוח הסילוקין של אותה הלוואה, לא מסמכי השעבוד ולא רישיון הרכב. כך שלא הוכח כי ישנה מניעה למכירת הרכב לצורך תשלום האגרה.

המבקש עצמו מציין בבקשה כי ביכולתו למשוך כספים לצורך תשלום אגרת בית המשפט מקווי האשראי שעומד לרשותו אולם בחר שלא לעשות כן. די בעובדה זו כי בידי המבקש לגייס כספי תשלום האגרה באמצעות קבלת אשראי על מנת לדחות את הבקשה.

6.לאור האמור, הבקשה לפטור מאגרה נדחית.

7.המזכירות תשלח את החלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ה, 09 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.