ת"א 8097-08-16 מ.פ.א. מיקרו-סטריפ פלינר אנטנס בע"מ נ' סיגנקסט וויירלס בע"מ

לפניי בקשה מטעם הנתבעת לדחיית התביעה מאחר שהתובעת לא הפקידה עפ"י החלטתי ערובה בקופת ביהמ"ש להבטחת הוצאות הנתבעת.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה:

• ביום 28.12.16 ניתנה החלטה לפיה על התובעת להפקיד בקופת ביהמ"ש בתוך 30 יום מיום קבלת החלטתי זו ערובה בסך 58,000 ₪ במזומן או בערבות בנקאית. עוד נקבע כי במידה ולא תופקד הערובה, תידחה התביעה במצוות הוראות תקנה 519 לתקסד"א. בנוסף התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ההליך בסך 2,000 ₪.

• ביום 6.2.17 הנתבעת הגישה את הבקשה בנדון לדחות את התביעה לאחר שהערובה לא שולמה (להלן: "בקשת הדחייה"). בבקשה נטענו הטענות הבאות:

  • ביום ההחלטה המורה על הפקדת הערובה נשלח בפקס לב"כ התובעת העתק ההחלטה בצירוף פרטי חשבון הנתבעת לצורך הפקדת ההוצאות שנפסקו (צורף אישור משלוח).

  • מבדיקה במערכת נט המשפט עולה כי העתק ההחלטה נמסר לידי ב"כ התובעת ביום 5.1.17 בדואר רשום.

  • מבוקש לחייב את התובעת בהוצאות ההליך.

    • ביום 7.2.17 הוגשה הודעה ע"י עו"ד שהוא שכנו של ב"כ התובעת שלפיה בקשת הדחייה התקבלה במשרד ב"כ התובעת ביום 6.2.17 והוא מגיש את ההודעה כשירות לחברו עקב הדחיפות שבדבר. כפי שעולה מההודעה:

      • נטען כי ב"כ התובעת שוהה בחו"ל ויחזור לישראל ביום 16.2.17 בשעות הלילה, וברור כי דרושים לו ימים אחדים למתן מענה לבקשה ואפשר להניח כי יהיו לו דברים נוספים לטיפול כשיחזור לארץ.