חברת ניכיון שיקים ניסתה לפרוע שיק של אדם שנפטר והפסידה

התביעה, טענות הצדדים וראיותיהם

1. עניינה של התביעה, בקשת התובעת, חברה העוסקת בהלוואות חוץ בנקאיות וניכיון שיקים, לביצוע שטר/שיק ע"ס 100,000 ₪ ז.פ 6/5/12, (להלן: "השיק"), משוך ע"י מר שמעון דהן ז"ל (להלן: "המנוח").

   השיק הוצג לפירעון לאחר פטירת המנוח ותיק ההוצל"פ/ נפתח נגד עזבונו.

    

2. גרסת מנהל התובעת מר אבנר חדד (להלן: "חדד") כמופיע בתצהירו (ת/1), היא כי בשנת 2009 הגיע המנוח למשרדי התובעת בבקשה לקבל אשראי. לטענתו התובעת והוא אישית נתנו למנוח ולמשפחתו הלוואות וניכיון שיקים פעמים רבות בעבר. בסופו של יום, ב-1/6/09 נחתם חוזה הלוואה וניכיון שיקים בסך 150,000 ₪ שצילומו צורף כנספח א' לתצהיר חדד.

   במהלך התקופה שלאחר מתן ההלוואה, שילם המנוח לשיעורין סכום מצטבר של 50,000 ₪ ונותרה לו יתרת חוב בגובה 100,000 ₪. לטענת חדד המנוח נתן לו בשלב כלשהו את השיק שאין בו תאריך וסכום, ובמועד מאוחר יותר, ונוכח החוב בסך 100,000 ₪, לבקשת המנוח ובנוכחותו, מולא סכום השיק בסך 100,000 ₪.

    

3. לאחר פטירתו של המנוח, הבין חדד, דרך מקורבי המנוח, כי אין בכוונתה של אשת המנוח לשלם את החוב ועל כן, השלים חדד את התאריך והמוטב ע"ג השיק והפקידו, ברם השיק חולל מחמת א.כ.מ.

    

4. הנתבע (עזבון המנוח) טוען באמצעות אלמנתו ויורשת עזבונו הגב' אורנה דהן (להלן: "אורנה"), בתצהירה (נ/2), כי המנוח לא חב לתובעת סכום כלשהו וכי השיק נמסר שלא כדין ומולא שלא כדין לאחר פטירתו.

   לטענתה החתימה על השיק אינה חתימתו של המנוח.