ת"א 8092-05-17 חזיזה ואח' נ' פרץ ואח'

בקשה לצו מניעה זמני לפי פרק כ"ח לתקסד"א. הבקשה הוגשה ביום 4.5.17 במעמד צד אחד. כתב תביעה הוגש ביום 11.5.17. התביעה בתיק העיקרי היא לסעדים הבאים (סעיף 129 לכתב התביעה):

א.לאכוף על הצדדים הסכם שנכרת ביניהם ולהורות לנתבעים להשלים את הליקוי והחסר לאלתר.

ב.להורות כי התובעים חבים בגין שכר דירה רק מיום השלמת החסר בביתם, לרבות שביל גישה, פרגולות, ארון קלפה, חיפוי ארון חשמל ומחסן, מזגן.

ג.לחייב את הנתבעים להשיב לתובעים בגין ההוצאה הכספית שהשקיעו ביחידה מעבר לשלוש שנות שכירות בסך של 228,982 ₪. כן לחייב בגין נזק לא ממוני בסך של 200,000 ₪.

ד.לחייב בגין עוגמת נפש בסכום לשיקול דעת בית המשפט, וכן לשערך את החיוב הכספי.

הבקשה בסעד הזמני הייתה הבאה:

א.צו האוסר על המשיבים לנעול את שערי הכניסה והחניה לביתם של המבקשים בפניהם ובפני באי ביתם.

ב.למנוע מהמשיבים וכלביהם להיכנס לחצרם של המבקשים.

ג.לאסור על המשיבים ומי מטעמם להטריד את המבקשים בכל דרך ומקום, לאיים, לבלוש, לארוב, להתחקות אחר תנועותיהם ומעשיהם, או לפגוע בפרטיותם בכל דרך אחרת, ליצור עם המבקשים כל קשר בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר.

ד.לאסור על המשיבים או מי מטעמם להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריהם של המבקשים, מרכבם, ומקום עבודתם.

הרקע לסכסוך בין הצדדים הוא שהמשיבים משכירים למבקשים יחידת דיור במשק שלהם, משק מס' 84, במושב ניר משה. העסקה בין הצדדים נעשתה בעל פה בשלב ראשון. למשיבים מבנה אשר שימש כמחסן. המבקשים הציעו להשכיר להם את המבנה, כאשר במקום לשלם דמי שכירות הם ישפצו את המבנה. הצדדים אינם חולקים על כך ואינם חולקים על כך שהמשיב לקח על עצמו חלק מהשיפוץ. ההסכמה המקורית הייתה בחודש יוני 2015, כאשר ההערכה הייתה כי המבקשים ייכנסו למבנה בחודש אוגוסט.

כן הוסכם, כי שווי השיפוץ שהמבקשים ישקיעו יהיה שווה ערך לדמי שכירות לשנתיים. במהלך הדיון הוסבר כי פרק הזמן חושב על פי 2,400 ₪ לחודש. לטענת המבקשים, הם ביצעו שיפוץ אשר שוויו עולה על סכום זה, מהטעם שהמשיב לא היה יכול ליטול על עצמו את השיפוצים שהוא התחייב עליהם מחמת חסרון כיס. בחקירת המבקש מספר 1 עלה כי הצדדים לא חתמו על חוזה בכתב, הגם שחוזה כאמור הוכן. כן עלה כי הייתה הסכמה בעל פה לגבי תשלומי ארנונה, חשמל ומים, אך בפועל, המבקשים לא שילמו למשיבים בגין תשלומים אלה. המבקשים טוענים כי היקף ההשקעה שלהם שווה שנת שכירות שלישית. המשיבים חולקים על טענה זו או על הסכמה זו.