שטיצברג ואח' נ' טויב ואח'

1.בפני בקשת המבקשים (להלן: "הנתבעים") למחיקת התביעה בגין אי תשלום אגרה כדין.

תמצית התובענה

2.בשנת 2003 המחה חיים ביאליסטוצקי (להלן: "ביאליסטוצקי" או "הנתבע 3") למשיבים (להלן: "התובעים") את זכויותיו בחברת אכא הולדינגס לימטד ובחברת פורקס סטייטס לימטד (להלן: "חברות אכא ופרקס" או " החברות") שהן בעלות הזכויות בנכס שברחוב שמואל הנביא 39 ירושלים, הידוע כגוש 30091 חלקה 81 (להלן: "הנכס").

בשנת 2008 ביקשו ביאליסטוצקי ויצחק טאוב (להלן: "טאוב" או "הנתבע 1") להסדיר מחלוקות כספיות שהתגלעו ביניהם. לשם כך נחתם ביום 21.12.08 הסכם (להלן: "הסכם 2008") שמטרתו לקבוע מסגרת לביצוע התחשבנות כספית בין ביאליסטוצקי לבין הנתבע 1, וכן לקבוע מנגנון לפירעון החוב, ככל שקיים.

בהסכם 2008 נאמר במפורש כי ביאליסטוצקי רכש את הנכס וכי העביר אותו לחברות וכי הוא משעבד את החברות לטובת הנתבע 1 בגין חובות שהוא חב כלפיו.

מאחר שהיקף החובות של ביאליסטוצקי לא היה ידוע נקבע מנגנון להתחשבנות וכן נקבעו דרכים לסיום ההתחשבנות.

הסכם 2008 נחתם ע"י ביאליסטוצקי והנתבעים והוא מהווה חוזה לטובת צד ג' (התובעים).

ביום 26.1.12 הודיע הנתבע 1 כי הוא מבטל את הסכם 2008 עקב הפרה של ביאליסטוצקי את ההסכם.

לטענת התובעים, אם הנתבע 1 ביטל את הסכם 2008, הרי הוא חייב בהשבה של כל מה שהוענק לו במסגרת ההסכם. לכן היה על הנתבע 1 לבטל את השיעבוד שהוענק לו על החברות ולהשיב את ניהולן לידי התובעים. הנתבע 1 לא עשה כן והוא ממשיך להחזיק בחברות באמצעות הנתבע 2.

בסעיף הסעדים (סעיף 95 לכתב התביעה) מתבקש:

95.1.ליתן צו הצהרתי לפיו התובעים (בהיותם "הנמחה" כמשמעותו בהסכם 2008) הינם בעלי הזכויות בחברות אכא ופורקס.