ת"א 8047-06 מ' ש' ואח' נ' עזבון המנוח אחמד עזאת אחמד בזבזת עודייה אלחוסייני ואח'

א. התביעה וההליכים שבעקבותיה

1.עניינו של פסק דין זה בתביעה שעברה גלגולים רבים וטלטלות מרובות עד שהגיעה לשלב הנוכחי.

2.המדובר בתביעה למתן פסק דין הצהרתי, לפיו התובעים הינם בעלי הזכויות בנכס הנמצא בשועפט שבירושלים, והידוע כגוש 30549 (גוש 9 קבוט) חלקה 75 (להלן: "הנכס"), וכפועל יוצא זכאים להירשם כבעלים של הנכס בפנקסי המקרקעין או במסגרת הליך ההסדר. כמו כן, עותרים התובעים לתשלום פיצויים בסך השווה ל-100,000 דולר ארה"ב, בגין נזקים שנגרמו להם בעטיה של קנוניה שרקמו נגדם הנתבעים 4-1.

3.בכתב התביעה טוענים התובעים כי הם זכאים לסעדים הנ"ל לנוכח הסכם מכר מ-21.1.67 אשר בו מכר להם המנוח שעזבונו הוא הנתבע 1 (להלן: "המנוח") את הנכס ולנוכח מימושו של הסכם זה בהסכם נוסף מ-22.9.91 בינם לבין אלמנת המנוח, שהייתה מיופת כח של כל יורשיו. לטענת התובעים, אותו הסכם נועד "לממש את הסכם המכירה [עם המנוח]" (סעיף 4(ב) לכתב התביעה), להוות "אישורה מחדש של [האלמנה] את מכירת הנכס... חלקה 75 שנמכרה לתובעים ע"י בעלה המנוח ביום 21.1.67" (סעיף 5(ב) לכתב התביעה וכן שם סעיפים 7(א), 8(א)-(ב) ועוד) ונועד גם לרכישה ראשונה של מקרקעין אחרים שמכרה להם האלמנה (ושלא נמכרו להם ע"י המנוח (ראו סעיף 5(ב) ואילך לכתב התביעה).

4.בתחילה נדונה התביעה לפני מותב אחר, אשר דחה אותה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית, ללא צו להוצאות (החלטה מ-2.7.08).

5.על החלטה זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון (ע"א 10559/08). במסגרת אותו ערעור הושגה הסכמה, אשר בעקבותיה ניתן שם (ב-4.5.10) פסק דין כדלקמן:

"נוכח עמדת פקיד ההסדר שהוגשה לבית המשפט ביום 23.6.09, ובעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 21.10.09 בתיק ע"א 10646/07, ראמי אבו עסב ואח' נ' אלחוסייני ואח' (לא פורסם) ייבטל בהסכמה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 8047/06 מיום 3.7.08 (הכוונה להחלטה האמורה בתיק דנן – ר.י.), והתיק יוחזר לבית המשפט המחוזי, כדי שידון במחלוקת הקניינית שבין הצדדים. הכרעת בית המשפט המחוזי במחלוקת תהא טובה בין הצדדים המתדיינים בלבד, ותתויק ככזו אצל פקיד ההסדר; ההכרעה לא תביא לסיום הליך ההסדר. איננו עושים צו להוצאות בבית משפט זה".

6.בעקבות פסק הדין בערעור, הועבר התיק לטיפולי במחצית השניה של שנת 2010.

7.הנתבע 5 (פקיד ההסדר) לא גילה מעורבות בהליכים דנן. נראה כי הדבר נובע ממה שצוין לעיל בסעיף 5 וממה שקבע בית המשפט העליון לגבי משמעותו של ההליך דנן (וראו בקשר לכך גם פרוטוקול הדיון מ-21.9.10, ע' 1, ש' 12-11). מכל מקום, לנוכח סעיף 3 להחלטה שניתנה בתום אותו דיון (שם, ע' 2, ש' 17-14) ומשלא הוגש דבר מה בעקבותיה, נמשכו ההליכים מנקודת מוצא שהנתבע 5 אינו נוקט עמדה בקשר אליהם.