ת"א 8045-12-13 עמידר - החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' פרח

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר.

עסקינן בתביעה כספית במסגרתה נתבקש גם סעד של פינוי.

הנתבע הינו דייר מוגן בנכס שבבעלות התובעת ואשר הזכויות בו הועברו אל הנתבע, בהסכמת התובעת, לאחר פטירת הוריו. בנכס מפעילת הנתבע חנות לתיקון מכונות תפירה.

בתביעה נטען, כי פינוי הנתבע נתבקש בשל סירובו לשלם דמי שכירות בגין הנכס.

ביום 10.03.14 ניתן כנגד הנתבע פסק דין בהעדר הגנה.

בנימוקי הבקשה נטען, יש לבטל את פסק הדין שניטל בהעדר מחובת הצדק, מכיוון שכתב התביעה מעולם לא הומצא לנתבע. לטענתו, על-פי אישור המסירה שצורף לבקשה, כתב התביעה הומצא לבן דודו של הנתבע בשם סוהיל שאינו מתגורר יחד עמו. עוד נטען, כי המסירה בוצעה בכתובת שונה מכתובתו של הנתבע, כפי שמופיעה בעותק תעודת הזהות של הנתבע שצורף לתשובתו.

לחלופין נטען, כי יש לבטל את פסק הדין מתוקף שיקול דעתו של בית המשפט, באשר בפיו של הנתבע הגנה טובה ולפיה הוא מודה בסכום החוב הנתבע, אך טוען כי נציג התובעת בשם לורנס פעל להצטברות החוב תוך התעמרות בנתבע, שעה שסירב לעשות שימוש בהוראת קבע שמסר לו הנתבע לצורך ביצוע התשלומים החל מחודש מאי 2013 טרם הגשת התביעה.

מנגד, טוענת התובעת כי כתב התביעה הומצא לנתבע כדין, באשר נמסר לאחיו בשם סוהיל לאחר שהשליח ווידא עם האחרון כי הינו מתגורר עם הנתבע והדבר אף תועד בתצהיר ערוך ע"י השליח. עוד נטען, כי התובעת נתנה לנתבע אין ספור הזדמנויות, הן לפני קבלת פסק הדין והן לאחריו, אך הלה נמנע מלהסדיר את חובו כלפי התובעת. מכיוון שכך, דין הבקשה להידחות, כך לטענת התובעת.

לאחר עיון בבקשה ובתצהיר התומך בה וכן בתגובת התובעת, ולאחר שנתתי את דעתי למלוא טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש להיעתר לבקשה, וזאת מהטעמים שיובאו להלן.