הקדש שלום שכטר נ' פלוני

תביעה לפינוי וסילוק יד מדירה, שהבנין בו היא נמצאת הוא נכס הקדש. התביעה היא אחת ממספר תביעות שהוגשו על ידי מי שמונה למנהל המיוחד להקדש, לפינוי דירות בבנין.

תמצית העובדות והמחלוקת

1. נושא התביעה הוא דירה בת 3.5 חדרים, הנמצאת ברח' יפו 70 בירושלים (בגוש 30050 חלקה 83 הידוע גם כספר 1015, דף 4936).

2. הבנין, בו נמצאת הדירה, ביחד עם דירות נוספות, הם נכס הקדש, בבעלות הקדש שלום שכטר בן יהודה בן ברוך האשכנזי לטובת כולל וואהלין.

3. לטענת התובע ביום 18.6.1957 הוא החכיר את גג המבנה היה קיים אותה עת, לקבלנים בשם שלום שמואל שטרית ושמעון זאב דייטש, לצורך הקמת בניין בין שתי קומות שיוקם מעל קומת חנויות ודירה בת שלושה חדרים מעליהן עם חדר כביסה אחד מעל שתי הקומות הנ"ל. על פי תנאיה, הסתיימה החכירה ביום 31.8.1981 כאשר לגרסת התובע היא הוארכה עד ליום 31.8.1983 (ואולי אף לשנת 1988). על פי סעיף 7 להסכם, איפשר ההקדש לקבלן שטרית להשכיר את המבנה או חלק ממנו לאחרים, לתקופה שלא תעלה על תקופת החכרה הקבועה בהסכם, שבסיומה תשוב החזקה בבנין אל התובע.

4. עוד טוען התובע, כי עם סיום תקופת החכירה, ביום 21.10.82 פירסמו נאמני ההקדש דאז הודעה בעיתון לדיירי הבנין, לפיה אוזהרו רוכשים פוטנציאליים של דירות בבנין בדמי מפתח, שהם עלולים לשים כספם על קרן הצבי, שכן זכויות הדיירים הן בתוקף בחלקן עד ה-31.8.81 ובחלקן עד ה-31.8.83 בלבד, ולאחר מכן חוזרת הזכויות לכולל. בנוסף, כך נטען, ביום 15.10.82 נשלח מכתב בדואר רשום לכלל הדיירים לפיו מיום 1.9.83 עליהם לפנות את הנכס.

5. לטענת התובע, במהלך השנים שרר אי סדר בפיקוח וניהול ההקדש, עד ליום 12.1.2018, עת מינה בית הדין את עו"ד מנחם מושקוביץ כמנהל מיוחד להקדש. על פי כתב המינוי "בסמכותו של המנהל המיוחד יהיו ניהולם של הנכסים לרבות נכס ההקדש ברח' יפו 70 ירושלים ובכלל זאת: פינוי פולשים; גבית דמי שכירות; ייצוג מול הרשויות השונות ובכללן משרדי ממשלה ועירית ירושלים וועדות התכנון השונות; פתיחת חשבונות בנק וניהול כספי ההקדש". תוקף המנוי ניתן לשנתיים, והוא הוארך מעת לעת.

6. במסגרת סמכותו לטפל בפינוי פולשים, מצא לטענתו מנהל ההקדש, כי הנתבע (כמו גם דיירים נוספים בבנין) נמצאים בדירה שלא כדין, ללא כל הסכם מול התובע וללא תשלום שכר דירה או דמי שימוש ראויים. לפיכך, ובהתאם לתפקיד שהוטל עליו, הגיש ההקדש, באמצעות מנהלו המיוחד, תביעה לפינוי דירות במבנה, לרבות הדירה מושא התביעה דנן.

7. הנתבע מתגורר בדירה מאז אמצע שנות השישים (מעת שהיה בן 4 שנים), בתחילה ביחד עם אביו עד שזה האחרון הלך לעולמו ביום 14.5.12, ועד היום.

8. לטענת הנתבע, בתמצית, התובע לא הצליח לסתור את חזקתו בדירה, הקנויה לו מכח חוזה מכירה משנת 1965 ולחלופין מכח חזקתו ארוכת השנים (58 שנה) בנכס מבלי שאיש ערער עליה או דרש בגינה דרישה. לטענת הנתבע, התשתית העובדתית שביקש התובע להניח היא במקרה הטוב ספקולציה ובמקרה אחר שקרית וחסרת תום לב. עוד נטען, מעבר לטענת התיישנות, כי השיהוי הניכר בהגשת התביעה גרם לנתבע נזק ראייתי, שאם לא יבסס דחית התביעה אזי לפחות יטיל על התובע נטל מוגבר.