ת"א 7972-11-15 חמד ואח' נ' כהן

בפני בקשה על פי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות), למתן היתר לפיצול סעדים, על פיה מבקשים התובעים לאפשר להם להגיש תביעה כספית נפרדת כנגד המשיבה(הנתבעת), בגין הנזקים שגרמה למושכר ובגין דמי שכירות.

התובענה שהוגשה כעת היא לסילוק ידה של המשיבה מהנכס שברח' שיריזלי 17 ירושלים ומתן צו עשה להשבת הנכס לקדמותו.

המשיבה טוענת כי היא דיירת מוגנת מאז 1995 לאחר שנפטר אביה שהיה דייר מוגן (ועל כך אין מחלוקת), דין תביעתה להידחות מחמת התיישנות ועל כן דוחה התביעה נגדה לגופם של דברים, בנוסף לטענות מקדמיות, כמפורט בכתב ההגנה.

בא כוחה מתנגד לבקשה לפיצול סעדים מהטעם כי הדבר מנוגד לאינטרס הציבורי, מהווה המשך הצקה והטרדה למשיבה (טענה עובדתית שלא נתמכה בתצהיר), וכן מהטעם כי אין הבקשה מפורטת דיה לענין הסעדים הנוספים אותם התובעים מבקשים לתבוע בעתיד ומדוע אינם יכולים לתבוע אותם כעת.

לא ביקשתי תשובת המבקשים לתגובת המשיבה, משום שנראה כי הבקשה ברורה, מובנת ולא יוצאת דופן. כאשר מדובר בתביעה לפינוי וסילוק יד. המחלוקת העיקרית היא בשאלת זכותו של הדייר להחזיק במושכר, בירור אותה מחלוקת ישליך בהכרח על התביעה הכספית – האם מגיע לתובעים דמי שימוש ראויים, או דמי שכירות מוגנים.

לענין הנזקים שרובם טרם גובשו – הדבר מפורט בסעיף 17 לכתב התביעה.

על פי המלומד א. גורן וההלכה הפסוקה אין צורך לבקש פיצול סעדים במקרה כזה, משום שמדובר בשתי עילות נפרדות (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה אחת עשרה) , עמ' 331).

זאת ועוד, התשתית העובדתית הנדרשת לבירור מעמדה של הנתבעת שונה בתכלית השינוי מזו הנדרשת לבירור גובה דמי השימוש הראויים, ולכן דווקא היענות לבקשה תביא לקיצור הליכים ולא להארכתם, תייעל הדיון ותועיל גם למשיבה, ככלות הכל, אם טענותיה יתקבלו והתביעה לפינוי תידחה, סביר שלא תוגש תביעה כספית נגדה.

בנסיבות אלו הבקשה מוצדקת ואף מתבקשת, ולכן, ככל שהיה צורך לבקש רשות לפיצול סעדים – רשות זו ניתנת.

הוצאות הבקשה בסך 750 ₪ יושתו על מי מהצדדים, בהתאם לתוצאת התביעה שבפני.

ניתנה היום, ג' שבט תשע"ו, 13 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: