ת"א 7940-07-14 מרטין אופטיקה שווק (1993) בע"מ נ' קיבוץ עינת ואח'

לפני בקשת המבקשת, היא הנתבעת 1, לחיוב המשיבה, היא התובעת, בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיה בשיעור של 50,000 ₪ לכל הפחות.

טענות הצדדים

1. המבקשת הגישה בקשתה על בסיס תקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 וסעיף 353א' לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן "חוק החברות"). הלכה למעשה, הגם שהוראות התקנה מצוינות ברישת הבקשה, הבקשה במהותה מבוססת על הוראת סעיף 353 א' לחוק החברות, היא התקנה הרלוונטית לדיון מקום שעסקינן בתובעת שהיא חברה בע"מ.

    

2. לטענת המבקשת, בחוק החברות נקבעה חזקה מפורשת על פיה, כאשר מוגשת תביעה על ידי חברה שאחריות בעלי המניות בה מוגבלת, יש לחייבה ליתן ערובה מספקת להבטחת הוצאות הנתבעים וכי הנטל לסתור חזקה זו מוטל על כתפי החברה התובעת. לטענתה, בדיון שהתקיים לפני ביום 7.7.15 נאמר על ידי ב"כ המשיבה כי אין ביכולתה לשלם סך של 65,000 ש"ח, שעליה לשלם לטענתה בגין האירוע, ודברים אלו לא צוינו בפרוטוקול.

    

3. עוד הוסיפה המבקשת וטענה כי, הפקדת ערובה על ידי תובעת שהינה חברה בע"מ היא בבחינת הכלל, ואילו פטור מהפקדת ערובה יינתן אך ורק במקרים חריגים.

    

4. המבקשת טענה כי, מאחר והמשיבה חברה בע"מ, אשר בעלי מניותיה ונושאי המשרה בה ניצבים כולם מאחורי כלל האישיות המשפטית הנפרדת, ומאחר ומקורותיה הכספיים של המשיבה ויכולתה לשלם את כל ההוצאות אינם ברורים, יש מקום לחייבה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות המבקשת בסכום שלא יפחת מ – 50,000 ₪.

    

5. תגובת המשיבה מתעלמת באופן מפורש מהוראת סעיף 353א' לחוק החברות באופן שכלל הדיון המשפטי הרב המפורט בה, אינו נוגע לסעיף זה כי אם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.