ת"א 7912-11-09 עופר מרכזים בע"מ ואח' נ' השקעות מרכזים בע"מ ואח'

לפניי שתי בקשות מטעם התובעות, האחת, לאפשר להן להתייחס לראיות הנתבעים והשנייה, להורות למומחה מטעם בית המשפט להשלים את חוות דעתו, על ידי התייחסות לחוות הדעת מטעם הצדדים.

לטענת התובעות, הדבר דרוש לצורך ייעול הדיון וכדי שבפני בית המשפט יהיו מונחות עוד לפני חקירתם הנגדית של המומחים, כל ההתייחסויות המקצועיות של כל הצדדים (לרבות של מומחה בית המשפט) לראיות המקצועיות של הצדדים האחרים.

הנתבעים שהגישו תגובות לבקשות הנ"ל, מתנגדים כולם לכך שאיעתר להן (למעט נתבע 58 ביחס לבקשה השנייה, לה הוא אינו מתנגד). תמצית טענות הנתבעים הנה כי מדובר בחריגה מסדרי הדין וכי הדבר מיועד לאפשר לתובעות לבצע מקצה שיפורים שאין להתיר אותו.

לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש להתיר לתובעות להגיש התייחסות המומחים מטעמן לחוות דעת המומחים מטעם הנתבעים וכי יש להורות למומחה להגיש התייחסותו לחוות דעת הצדדים.

מאחר ומדובר בראיות מקצועיות גרידא, אני סבור שיש להתיר את ההתייחסויות הנ"ל. כאשר עסקינן בעדות מקצועית, הרי שבדרך כלל, אין משמעות רבה לסדרי הבאת הראיות. במקרים כאלה, בדרך כלל אין את הניואנסים המוכרים של חשיפת ראיה לפני קבלת ראיות הצד השני וכדומה, המוכרים לנו ביחס לראיות על עובדות רגילות במובחן מנושאים מקצועיים. אני גם סבור כי התרת ההתייחסות כאמור מותרת לפי תקנה 158(א)(1) לתקסד"א.

זאת ועוד - אני רואה ערך מוסף רב מבחינת יעילות הדיון, בקבלת התייחסות מומחי התובעות לחוות דעת מומחי הנתבעים כבר בשלב זה. ממילא בנסיבות שתוארו לעיל לו הייתי מתבקש לאפשר זאת כהשלמת עדות ראשית רגע לפני חקירתם הנגדית של המומחים על חוות דעתם, הייתי נעתר לכך.

אם תוגש ההתייחסות כעת, הדבר יועיל לא רק לבית המשפט, אלא גם לנתבעים עצמם, שיוכלו להכין את חקירת המומחים על כך מבעוד מועד ולא יאלצו לעשות כן על אתר. בהתרת ההתייחסות גם אין לראות בנסיבות כהענקת יתרון דיוני לתובעות וזאת משהתייחסות מומחי הנתבעים לחוות דעת מומחי התובעות כבר מונחת בפני בית המשפט.

גם לא ייווצר מעגל שוטה כנטען על ידי הנתבעים ולא יהיה מקום או צורך לאפשר לנתבעים להגיש התייחסות נוספת. ככלל, אותו "מעגל שוטה", הנזכר על ידי חלק מהנתבעים בתגובתם, מתחיל רק לאחר שמוגשת תשובה לתגובה שהוגשה לבקשה פלונית. מאותו הרגע, אכן אין להתיר בדרך כלל התייחסויות נוספות, שכן באותה מידה יהיה מקום לכאורה להתיר התייחסות נגדית וחוזר חלילה (וכך נוצר המעגל השוטה). כאשר מונחת רק בקשה ותגובה או ראיות התובע וראיות הנתבע או סיכומי התובע וסיכומי הנתבע, התרת הגשה של תשובה לתגובה, מאזנת לכאורה את כפות המאזניים בכך שהיא מאפשרת לצד שלא הזדמן לו להגיב על טיעוני הצד השני, את ההזדמנות לכך ובמובן זה סוגרת מעגל ולא יוצרת מעגל שוטה. לא בכדי התקנות מאפשרות אף באופן אוטומטי, הגשת כתב תשובה לכתב הגנה, הגשת תשובה לתגובה לבקשה. הגשת סיכומי תשובה מותרת ברשות בית המשפט). אמנם, ברירת המחדל בהגשת ראיות הנה כי אין זכות אוטומטית להגשת התייחסות לראיות התובע, כנראה מכיוון שלנגד עיני התובע עומדים טיעוני הנתבע בכתב ההגנה ואשר לגביהם הוא אמור להביא את ראיותיו ועם זאת וכאמור, גם הגשת התייחסות ראייתית מצד התובע לראיות הנתבע מותרת לעיתים ואף נדרשת לעיתים ולצורך כך הותקנה תקנה 158 הנ"ל שכמור, לדידי יכולה להוות תשתית להתרת הבקשה גם במקרה הנוכחי.

אותו העיקרון בשינויים המחויבים חל לגבי הבקשה השנייה. קבלת התייחסות מומחה בית המשפט לחוות דעת הצדדים נדרשת לצורך קבלת תמונה מלאה והכרעה במחלוקות, התייחסות כאמור ניתנת כעניין שבשגרה, שכן לרוב חוות דעת מומחה בית המשפט מוגשת לאחר שהוא מעיין בחוות דעת הצדדים ומתייחס אליהן. זאת ועוד – גם כאן קבלת הבקשה תייעל את הדיון, שכן התייחסות המומחה למומחי הצדדים תהיה מונחות בפני הצדדים ובפני בית המשפט עוד לפני חקירתו הנגדית ובצורה סדורה והצדדים אף יוכלו לחקור את המומחה גם על התייחסותו האמורה ולא יהיה צורך להקדיש חלק מזמן החקירה של המומחה לקבלת התייחסותו זו.