ת"א 7906-12-13

רקע וטענות הצדדים

בפניי תביעת נזיקין על פי חוק הפלת"ד. התובע מר פלוני , יליד שנת 1987 (להלן: "התובע") נפגע בתאונת דרכים ביום 1.3.2012 (להלן: "התאונה"). מאחר והמדובר גם בתאונת עבודה, הגיש התובע תביעה לנכות מעבודה למל"ל.

המל"ל הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקביעת הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הועדה הראשונה") קבעה בהחלטתה מיום 26.8.2012 כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5% בגין הפגיעה בכתף ימין בהתאם לת' 35(1)(א-ב) כתוצאה מהתאונה דנא.

התובע הגיש ערר על החלטת הוועדה אשר לה צירף חוו"ד של ד"ר אליהו טל כמומחה מטעמו בבקשה להעמיד את נכותו בגין התאונה בשיעור 10%. ביום 17.4.2013 התקיים דיון בפני הוועדה לעררים (להלן: "הוועדה השנייה"). אשר הותירה בידי התובע את הברירה למשוך את הערעור ומבלי להכריע לגופו של ערעור ובכך להותיר את אחוזי הנכות שנקבעו לו ע"י הוועדה הראשונה, וכך עשה.

כעת מונחת בפניי בקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל.

ב"כ המבקשת המלומד, טוען כי נפל פגם מהותי בקבלת ההחלטה של הוועדה הראשונה. טענתו היא, כי הוועדה הראשונה ביצעה בדיקה חסרה ולא דנה בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין הממצא. ב"כ המבקשת מסתמך בין היתר על דברים מהפרוטוקול של הוועדה השנייה שם נאמר בפרק סיכום ומסקנות, כי "לאור הממצאים בבדיקת...אין הוועדה מוצאת נכות...הוועדה תמהה על כך שהוועדה מהדרג הראשון וד"ר אליהו טל קבעו נכות סביבת הכתף שאין בידם כל הסבר פיזיולוגי אנטומי לכך.."

ב"כ המבקשת טוען עוד, על קיומו של פגם מהותי נוסף עקב פעולתה של הוועדה השנייה. מדו"ח הוועדה השנייה עולה כי נמסר למשיב כי "הוועדה שוקלת להוריד את אחוזי הנכות" ונתנה אפשרות למשיב למשוך את הערר ולהשאיר את אחוזי הנכות על כנם, קרי, 5%.

טענתו של ב"כ המבקשת היא, כי מתן אפשרות זו למשיב, יצרה פגם מהותי.

עוד נטען, שמתן אפשרות זו למשיב מהווה פגיעה ממשית בזכויותיה של המבקשת מאחר ולמשיב הייתה אפשרות להשפיע על קביעת המל"ל וכפועל יוצא גם השפעה על ההליך המתנהל בבית-המשפט. כל זאת כאשר המבקשת אינה צד להליך במל"ל, והיכולת שלה להגן על זכויותיה היא רק בדרך של בקשה להביא ראיות לסתור כאמור בסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד.

ב"כ המשיב המלומד, הגיש תגובה לבקשה להבאת ראיות לסתור ובה טען בין היתר, שהמקרה דנן אינו מהווה מקרה חריג ויוצא דופן אשר מצדיק מתן היתר הבאת ראיות לסתירה.

בנוסף, טוען כי יש לפרש בצמצום את הסיפא לסעיף 6ב' לחוק הפלת"ד, וכי הסיבות לכך נעוצות בתכליתו של החוק לייעול הליכי תביעות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים.