ת"א 7893-08-15 דודיאן נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

(בבקשת התובע למתן צו עיון במסמכים)

1.התובע מבוטח אצל הנתבעת בפוליסת ביטוח הכוללת כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה כתוצאה מתאונה או מחלה (להלן: "הפוליסה"). בתאריך 12.4.07 התובע, שעיסוקו היה בהפעלת משאית לשאיבת ביוב, נפגע בתאונת עבודה וידו השמאלית נכרתה בגובה אמצע האמה. לאחר פציעתו, הוא הגיש לנתבעת תביעה לקבלת תגמולי ביטוח מכוח הפוליסה, ואלו שולמו לו עד לתאריך 1.5.14.

2. בתאריך 5.8.14 הודיעה הנתבעת לתובע, לראשונה, כי אינו זכאי יותר לקבל תגמולי ביטוח מאחר שאינו נמצא במצב של אובדן כושר עבודה על פי תנאי הפוליסה והוא כשיר לעבודה בכל עיסוק סביר אחר שאינו כרוך במאמץ פיזי והפעלה של יד שמאל. בהמשך, נשלח אליו מכתב נוסף לפיו הוא אכן נמצא באובדן כושר עבודה מלא לעיסוקו, אך יכול לחזור ולעבוד בעיסוק סביר אחר בעבודה שאינה דורשת פעולות בשתי ידיים. עוד הוסף שם כי "ממצאים שהתקבלו בחברתנו מראים כי הנך עובד בפועל וגם מטעם זה יש לדחות את התביעה" (ראו מכתבי דחייה מתאריך 5.8.14 ו - 4.11.14, נספח ג' לכתב התביעה).

3.על רקע זה הוגשה כשנה מאוחר יותר התביעה כאן, בה עותר התובע לחייב את הנתבעת להמשיך ולשלם לו תגמולי ביטוח על פי הפוליסה. במסגרת זו הבקשה שלפניי בה מבקש התובע לעיין במסמכים ספציפיים שאצל הנתבעת - כל הבדיקות הרפואיות או חוות הדעת הרפואיות או המסמכים הרפואיים הנוגעים לעניינו.

4. הנתבעת מתנגדת לבקשה; לטענתה, מסמך שנולד לצורך הליך משפטי הוא חסוי וגובר על זכותו של בעל דין לגילוי או לעיון בו וזאת כדי לאפשר לבעל הדין המחזיק במסמך להתכונן למשפט מבלי שהגנתו תיחשף לפני יריבו. עוד היא מציינת כי לעיתים נסמכו הייעוצים הפנימיים, שאותם היא מתנגדת להמציא לעיונו של התובע, על מידע חסוי. הנתבעת אף מפנה לחוזר המפקח על הביטוח 3/11 לפיו היוועצות פנימית שלא עולה כדי חוות דעת, תתועד בתיק התביעה ומשמע כי אין חובה (שלא כחובה למסור חוות דעת) למסור אותה למבקש.

לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, וקיבלתי מהנתבעת לעיוני גם את המסמכים שבמחלוקת (הכוללים ייעוצים פנימיים וחוות דעת), הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

5. שיטת המשפט שלנו דוגלת בכלל הרחב של גילוי מסמכים הרלוונטיים להליך (תקנות 112-122 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984). נהוג לומר כי ההליך האזרחי מתנהל ב"קלפים גלויים", במטרה לשרת ולהגשים את התכליות של חשיפת האמת, הגינות ויעילות דיונית (רע"א 5247/15 תיאופילוס ג'אנופולוס נ' הימנותא בע"מ (2016) בפסקה 10; רע"א 1412/94 ההסתדרות המדיצינית הדסה עין-כרם נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516, 522 (1995)). עם זאת, הדין אינו שולל מצבים של חסיון כאשר ביסוד הדברים אינטרסים ושיקולים אשר מן הראוי להגן עליהם (שם, שם).

6. כך הוא המצב המשפטי ביחס למסמכים שנערכו לקראת הליך משפטי. הטעם לחסיון הוא לאפשר למחזיק במסמך להתכונן כדבעי למשפט כשהוא אינו חושש כי המידע שבידו יועבר לידי יריבו (רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (2006) בפסקה 13). החיסיון חל בין אם קיים כבר משפט תלוי ועומד, בין אם מדובר במסמך אשר בזמן שנערך היה צפי, ב"הסתברות של ממש", כי עתיד להיפתח הליך משפטי. לתנאי זה בדבר קיומו של משפט או צפי למשפט מצטרף תנאי נוסף, הכרחי, לפיו המסמך הוכן לצורך המשפט. הצורך במסמך להליך המשפטי פורש באופן שבו המטרה העיקרית בגינה נערך המסמך היתה ההכנה למשפט, בעוד "מסמך שהיה נערך בין כה וכה, מטעמים ענייניים שאינם קשורים למשפט צפוי, אינו צריך ליהנות מחיסיון רק משום שאותו מסמך נערך גם משום תרומתו האפשרית למשפט צפוי" (פרשת ההסתדרות המדיצינית, בעמ' 523).

ייעוץ רפואי-פנימי