ת"א 7890-09 עיריית י-ם נ' המוסך המודרני בע"מ ואח'

הרקע והשתלשלות ההליכים המשפטיים

1.ביום 23.7.09 הוגשה על ידי התובעת התביעה שלפנינו, למתן סעד הצהרתי לפיו תבוצע הרמת מסך ההתאגדות של הנתבעות 1 ו – 2 , כך שחוב ארנונה שהוטל על הנתבעת 1, בהליך נפרד, ייוחס לנתבעים 2 – 6.

2.על פי כתב התביעה, ביום 23.1.05 ניתן פסק דין כנגד הנתבעת 1 (בת.א. 709305/04) שבו חויבה הנתבעת 1 בחוב ארנונה , לשנים 1998 – 2004, עבור נכס אשר הוחזק על ידה באזור התעשייה עטרות בירושלים ואשר שימש כמוסך (להלן – פסק הדין).

סכום החוב, נכון למועד הגשת התביעה שלפנינו, עמד על סך של כ – 550,000 ₪ .

3.ביום 24.8.08 בצעה התובעת הליך "עיקול ברישום" בחצרי הנתבעת 1 , טרם נקיטת הליכי הוצאה לפועל בעקבות פסק הדין.

בטרם הייתה בידי התובעת שהות לממש את צו העיקול – הגישה הנתבעת 2 תביעה לסעד הצהרתי (ת.א. 2601/09), לפיו המיטלטלין שעוקלו אינם בבעלותה של הנתבעת 1, הואיל והם נרכשו על ידי הנתבעת 2 , לאחר הפסקת פעילותה של הנתבעת 1.

4.בהמלצת בית המשפט (כב' השופט ר. שמיע ז"ל), בדיון ביום 5.7.09 נמחקה התביעה של הנתבעת 2 , והוסכם כי הליכי ההוצאה לפועל יעוכבו עד להכרעה במחלוקת, אשר תתברר במסגרת תביעה להרמת מסך ההתאגדות.

5.בכתב התביעה שלפנינו נטען, כי בעלי המניות והמנהלים של הנתבעת 1 ושל הנתבעת 2 (הנתבעים3 עד 6)הם מאותה משפחה גרעינית (הנתבע 6 הינו אביהם של הנתבעים 3 – 5), והניהול של החברות על ידי אותם בני משפחה מעלה חשד מבוסס כי מטרת הפסקת פעילותה של הנתבעת 1 והתחלת פעילותה של הנתבעת 2, שהוקמה על ידי הנתבע 3, באותו המקום הפיזי, על ידי אותם מנהלים , באותו תחום עיסוק, ותוך שימוש באותו ציוד, הינה הברחת נכסים בחוסר תום לב מפני הנושים , בעקבות חוב הארנונה שנצבר על שמה של הנתבעת 1.

6.עוד נטען בכתב התביעה, כי גם הנתבעת 2 לא שילמה מאז הקמתה את חובות הארנונה עבור השנים 2005 – 2009, והצהירה שהדבר נעשה מתוך מחאה עקב חסימת הדרך לעסק שבוצעה על ידי התובעת במסגרת עבודות תשתית הקשורות בהקמת גדר ההפרדה, דבר שמנע מן הלקוחות להגיע לעסק והיווה את הסיבה העיקרית לקריסתה של הנתבעת 1.