- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 7842-10-09 אקלר נ' בומנדיל ואח'
|
ת"א בית משפט השלום תל אביב-יפו |
7842-10-09
2.10.2014 |
|
בפני השופטת: כרמלה האפט |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
התובע: רומי אקלר |
הנתבעת: פורטונה בומנדיל |
| החלטה | |
בפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בתיק זה, בהיעדר הגנה, ביום 28/11/13.
לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה, ובטיעונים הנוספים שהגישו הצדדים לבקשתי לאחר הדיון שנקבע בבקשה ליום 9/7/14, אני מוצאת להורות על ביטול פסק הדין האמור (להלן: "פסק הדין") וזאת דווקא בשל היעדר סמכות עניינית.
בענייננו, אין מחלוקת כי הנתבעת ובעלה (שהתובענה שהוגשה כנגדו נמחקה בהחלטת כב' הרשמת ו' שוורץ מיום 8/5/13) (להלן: "בעלה של הנתבעת"), הינם ברי רשות להשתמש בנכס נשוא התביעה שעמדה בפניי, וכי הנכס עצמו הינו בבעלות מנהל מקרקעי ישראל (וראו לעניין זה נספח ב לכתב התביעה המקורי – מכתב מנהל מקרקעי ישראל בדבר זכויות הנתבעת ובעלה).
בנסיבות אלה הרי שמדובר בזכויות חוזיות בלבד ועל כן סמכותו העניינית של בית המשפט להורות על פירוק השיתוף בנכס, תיקבע על פי שווין של הזכויות ולא על פי הסעד המבוקש (שהינו פירוק שיתוף ואשר בסמכותו של בית משפט זה).
ראה לעניין זה דבריו של כב' השופט ש' אלוני בבר"ע (מח- ת"א) 8602/86 תמר לנצוט נ' אלי לנצוט, פ"מ תשמ"ז(ג) 439, שם דובר בתביעה לפירוק שיתוף בדירה שלא הייתה רשומה על שמם של בעלי הדין, אלא שהיו להם זכויות חוזיות שניתנו להם ממנהל מקרקעי ישראל והחברה המשכנת. התובענה לפירוק השיתוף הוגשה לבית משפט השלום, וזה קבע כי הוא נעדר סמכות עניינית לדון בתובענה, מהטעם שזכויות בעלי הדין אינן בבחינת זכויות במקרקעין אלא זכויות חוזיות, וכי יש לדון בהן על פי חוק המיטלטלין.
כב' השופט אלוני דחה את הערעור, אימץ את מסקנת בית משפט השלום, וקבע כי אין מדובר בזכות במקרקעין, ועל כן כי התובענה איננה תובענה הנוגעת למקרקעין.
לדבריו:
"מושכל ראשון הוא כי אין בעלים משותפים של זכות כלשהי, זכאים לפרק אלא את הזכות החוקית שבידיהם, ועל כן שומה עלינו לקבוע, בראש ובראשונה, מהי זכותם של בעלי הדין, אותה הם מבקשים לחלק ביניהם.
נראה בעליל, ועל כך גם אין מחלוקת, כי הזכות שבה מדובר היא זכות חוזית, או במושגים של חוק המקרקעין, הם בעלים משותפים של התחייבות (מצד בעלי מקרקעין להקנות להם בעלות במקרקעין[)]. התחייבות כזאת אינה בבחינת "זכות במקרקעין" ובוודאי שאיננה "מקרקעין".
לא נותר אלא לאבחן זאת כ"זכות" גרידא, זכות שניתן לחלקה בין בעלים-משותפים, ככל זכות אחרת, על יסוד הוראות חוק המטלטלין... וסמכותו של בית-משפט תיקבע על פי שוויה של הזכות".
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
