פלוני נ' מועצה מקומית בסמת טבעון

1.בפניי תביעת נזקי גוף.

2.התובע, תושב המועצה המקומית הנתבעת, טען בכתב התביעה כי ביום 9.6.2018 בשעות הערב, עת שהה בביתו, הוא שמע רחש בקרבת מקום בסמוך לכביש השכונתי. לטענתו הוא ניגש לבדוק מה פשר הרעש, ותוך כדי הליכה בצד הכביש הוא נשען על גדר ארעית שנבנתה בצורה חובבנית, אשר קרסה, והתובע נפל אל תהום בגובה של כ-3 מטרים. לטענת התובע, למועצה המקומית הנתבעת היתה שליטה מלאה במקום (פס' 14 לכתב התביעה), אלא היא התרשלה בכך שלא דאגה לבטיחות בו.

התובע נפגע במועד הנטען

3.מהתיעוד הרפואי בתיק עולה כי הוא אמנם התקבל לבית חולים רמב"ם במועד הנזכר עם שברים בעקב ימין, בעקב שמאל ובחוליות בגבו.

המקום הנטען בו אירעה התאונה – שטח בשליטת הנתבעת

4. התובע העיד כי התאונה אירעה כך, שהוא עבר בין פילר הבטון השמאלי בתמונה ת/5 לבין עמוד החשמל באותה תמונה כדי להגיע לגדר הארעית הנטענת. לפי עדותו, הגדר הארעית הנטענת, שהפרידה בין המפלס בו הלך לתהום תחתיו, היתה מאחורי עמוד החשמל (לכיוון התהום). ב"כ הנתבעת טען תחילה שהתובע לא הוכיח כי מקום התאונה הנטען מהווה שטח ציבורי. אולם על רקע העובדה שלאחר מועד התאונה הנתבעת בנתה קיר אבן שעובר בתוואי בין הפילר ועמוד החשמל, הוא חזר בו מטענה זו ואישר שהמקום מהווה שטח ציבורי (ראו הקלטת דיון הסיכומים, מדק' 38:17 עד דק' 43:15).

התובע הרים את הנטל להוכיח את נסיבות התאונה הנטענות

5.ב"כ הנתבעת טען כי המרווח בין הפילר הרלוונטי לעמוד החשמל, צר מדיי על מנת שהתובע יכל לעבור בו כפי שהעיד שעשה בדרכו לגדר הארעית הנטענת. בית המשפט קיים ביקור במקום בין היתר בנוכחות ב"כ הצדדים, ומדד את המרווח, אשר עומד על 20 ס"מ. אמנם מדובר במעבר צר. אולם ב"כ התובע הצביע באולם בית המשפט ובנוכחות התובע, על כך שהתובע הוא אדם רזה – והתרשמתי שהוא אכן אדם בעל מבנה רזה ממש, והנני קובע כי התובע מסוגל היה לעבור במרווח המדובר.

6.ב"כ הנתבעת טען כי יש לדחות את עדות התובע כעדות יחידה של בעל דין; שכן התובע אמנם הביא שני עדים שהעידו כי הגיעו אליו בסמוך לאחר נפילתו אך לא ראו את הנפילה עצמה. דא עקא, העד מ' ז' העיד שכן ראה את הנפילה (תמליל 21.5.2023 ע' 24 ש' 36; ע' 28 ש' 24-23).

7.ב"כ הנתבעת טען שאין בתיעוד הרפואי מטעם התובע שום אזכור של נפילה כתוצאה מגדר, וכי כתוב בחוות הדעת מטעם בית המשפט כי מסר כי נפל בביתו. דא עקא, בסיכום אשפוזו לאחר התאונה כתוב "לדבריו נשען על קיר ונפל מגובה של 2 מטרים..." (ע' 16 לקובץ כתב התביעה). התובע דובר ערבית והעיד בבית המשפט באמצעות מתורגמנית, ובין היתר לאור זאת אינני מוצא סתירה בין הכתוב בתיעוד רפואי זה בענין "קיר", לאמור בכתב התביעה בענין "גדר". גרסתו של התובע בבית החולים בענין הישענות על קיר ונפילה היא אמנם בגדר "סיוע עצמי"; אולם המועד בו הועלתה – במסגרת אשפוז סמוך לאחר התאונה, כאשר התובע סבל שברים בשתי רגליו ובגבו –מצביע, למצער, על כך שאין מדובר בגרסה שהומצאה זמן רב לאחר התאונה. בכל הנוגע לכתוב בחוות הדעת מטעם בית המשפט, כתוב שם ב"לדבריו נשען על קיר ונפל מגובה של כ- 3-4 מטרים בביתו". בענין זה די לציין כי מקום התאונה הוא סמוך לביתו של התובע, וב"כ הנתבעת לא הצביע על קיר בביתו של התובע עליו יכול היה להישען וליפול כ-4-3 מטרים, להבדיל ממקום התאונה הנטען שבו היה מקום מתאים לנפילה כזו.