נחלת יורם בע"מ נ' מאירוביץ' ואח'

 לפניי בקשה מטעם התובעת להורות על עיון במסמכים ועל מענה על שאלון.1.חברת נחלת יורם בע"מ (להלן: התובעת או המבקשת), היא חברה יזמית, שיזמה פרויקט פינוי-בינוי בבת ים. במסגרת הפרויקט היו אמורים להיהרס שני בניינים ישנים כך שבמקומם ייבנה מגדל אחד חדש. לשם ביצועו היא חתמה על הסכם עם בעלי הזכויות בבניינים.התובעת קידמה תב"ע מפורטת לשם הקמת מגדל ובו 25 קומות, הכוללות 117 יחידות דיור וכן שטחי מסחר. לשיטתה, תוכנית זו תאמה את מסמך המדיניות של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב (להלן: הוועדה המחוזית) מיום 21.5.15 (להלן: מסמך המדיניות; נספח 3 לכתב התביעה). מסמך המדיניות אימץ את מדיניות הבנייה לגובה על בסיס החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובניה בת ים (להלן: הוועדה המקומית או המשיבה) מיום 3.5.15. בהתאם לאמור בכתב התביעה, הוועדה המקומית דנה בתוכנית, תמכה בה והחליטה להעבירה לוועדה המחוזית תוך המלצה להפקידה, לאחר הערות. התוכנית הוגשה לוועדה המחוזית ביום 2.1.19. 2.גם הוועדה המקומית פעלה לקידום תכנית מטעמה. ביום 27.5.19 נערכה בוועדה המחוזית ישיבת מליאה שדנה בתוכנית זו (להלן: התוכנית השכונתית). תוכנית התובעת ממוקמת בתוך שטח התוכנית השכונתית. היא טוענת כי זו מעולם לא הופקדה, וממילא מעולם לא אושרה. בדיון בוועדה המחוזית הוחלט לשוב ולדון בתוכנית השכונתית לאחר שיבוצעו בה השלמות בתשעה נושאים המפורטים בהחלטה. תוכנית התובעת עברה את תנאי סף בוועדה המחוזית ביום 2.7.19; אלא שבינתיים התקבלו הערות סגנית מתכננת המחוז לתוכנית ביום 1.8.19, ובהן המלצה לדחות אותה. לקראת הדיון הוגשה בקשה מטעם התובעת לדחות את מועד הדיון בתכניתה, עד לאחר הדיון בתוכנית הכוללת של הוועדה המקומית לשכונה. ביום 25.11.19 החליטה הוועדה המחוזית לתכנון ובניה לדחות את התוכנית של התובעת, ממספר סיבות, ובהן שאישור תוכניתה, שהיא נקודתית, תסכל אפשרות ליצירת התחדשות כוללת לשכונה כולה; מאחר שתוכנית התובעת לא עומדת בחלק מהקריטריונים המתגבשים לבניה גבוהה בבת ים; מכפיל יחידות הדיור שמוצע בתוכנית התובעת הוא גבוה ביותר; ועוד. ביום 30.12.19 דנה הוועדה המחוזית בתוכנית השכונתית של הוועדה מקומית. הוחלט להשיבה לדיון מחודש בוועדה המקומית. ביום 24.2.20 התקיים דיון נוסף בוועדה המחוזית בתוכנית השכונתית, והיא החליטה לאמץ את המלצת הוועדה המקומית שלא להמשיך עמה.3.לשיטת התובעת, הוועדה המקומית פעלה בחוסר תום לב קיצוני. כאשר תוכנית התובעת נדונה בוועדה המחוזית, היא כבר ידעה היטב שאין בכוונתה לקדם את התוכנית השכונתית, אך הציגה מצג מטעה לפני הוועדה המחוזית בעניין קידומה. כל זאת נעשה כדי להביא לדחיית התוכנית של התובעת עליה המליצה בעבר, וללא שיש בידה תכנון ממשי חלופי כלשהו. את שינוי גישה זה תולה התובעת בחילופים בראשות העירייה, ובכניסה לתפקידו של ראש עיר שביקש לסכל התוכניות. 4.בנוסף טוענת התובעת כי עובר לדחיית תוכניתה, כשהתבררה עמדת סגנית מתכננת המחוז, ובהמשך כשהתבררה עמדת הוועדה, היא פעלה להקטנת נזקיה. לצורך כך החלה לקדם תכנונים חלופיים מול הנתבעים, בעלי הזכויות בבניינים מושא הפרויקט. היא ניסתה לאגד מספר מגרשים בתוכנית משותפת, ולאחר מכן פעלה להסב את הפרויקט לתוכנית תמ"א 38. היא תכננה להקים שני בניינים חדשים ובהם 77 יחידות דיור. ועוד טענה כי הגיעה לסיכום מחייב עם הדיירים, אך אלה בחרו להתנער מההסכמות, תוך שקילת שיקולים זרים, ותוך מעורבות של באי כוחם, שגרמה להפרת הסיכומים המחייבים. 5.על רקע זה הגישה התובעת את תביעתה ובה היא עותרת למספר סעדים. כך היא עותרת לסעד הצהרתי לפיו נספח ההסבה מחייב את הדיירים, ולצו מניעה האוסר עליהם להתקשר בהסכם התחדשות עירונית עם גורם אחר בקשר לפרויקט; בנוסף, היא עותרת לסעד כספי מהדיירים בגין הפיצוי המוסכם. בכל הנוגע בוועדה המחוזית והוועדה המקומית היא תובעת פיצוי בסך 5 מיליון ₪ בגין הפרש רווחיה הצפויים מקידום הפרויקט על בסיס התב"ע המפורטת, בהשוואה לרווחיה הצפויים מקידום הפרויקט על בסיס נספח ההסבה. פיצוי זה נתבע גם מהדיירים. לחילופין, עותרת התובעת לפיצוי בסך 2 מיליון ₪ נגד כלל הנתבעים, בגין הכספים והתשומות שהשקיעה בפרויקט.6.הדיירים טענו כי אין בתביעה ממש. שעה שנדחתה תוכנית התובעת, הרי שפג ההסכם שנחתם בינה ובינם, ולכן הם הודיעו על ביטול ההסכם ועל סיום היחסים עמה. התובעת טוענת כי לאחר דחיית תכניתה על ידי הוועדה המחוזית גובשו הסכמות חדשות עם הדיירים, ובעניין זה היא נשענת על מסמך ההסבה, אלא שזה לא נחתם ולא שוכלל להסכמות מחייבות. טיעון התובעת פוגע למעשה בחופש החוזים שלהם, הכולל גם את החירות שלא להתקשר עם מי שאין הם מעוניינים להתקשר עמה. 7.הוועדה המחוזית (הנתבעת 29) טענה כי יש לסלק את התביעה נגדה על הסף. בקשתה התקבלה, וערעור בנושא תלוי ועומד בבית המשפט העליון. 8.הוועדה המקומית (הנתבעת 28), שהיא כאמור המשיבה לבקשה הנוכחית, טענה כי פעלה כדין, ושאין כל בסיס לחייבה בנזיקין. התוכנית שיזמה התובעת היא בסמכותה של הוועדה המחוזית, והוועדה המקומית אינה אלא גורם ממליץ בלבד. התובעת היא שהתעכבה בקידום התוכנית, ובינתיים חלו שינויים תכנוניים במקום. התובעת נטלה סיכון אגב קידום התוכנית, ותכניתה לא צלחה. שעה שכך אין לגלגל את האחריות בנושא לפתח הוועדה המקומית. 9.ומכאן לבקשה שעל הפרק. התובעים הגישו בקשתם, המכוונת כלפי הוועדה המקומית ובה העלו השגות ביחס למספר סוגיות פרטניות, שלא זכו, לשיטתם, למענה. הוועדה מסרה במענה כי העבירה את מלוא המסמכים הרלוונטיים והשיבה לשאלות הרלוונטיות שנשאלה, ומשכך, השלימה את ההליכים המקדמיים. היא לא התייחסה להשגות הפרטניות. התובעת מסרה, בתגובה, כי הוועדה לא מסרה מענה משלים כזה או אחר לאחר הגשת הבקשה, ומכאן שיש להכריע בה בהתאם לתשתית שהוצגה. כך אעשה. 10.דרישה ב כל מסמך המאשר או מפריך את הטענה כי תוקפה של ההמלצה לתוכנית בי/668 פקע במועד הגשת הבקשה למחוזית;התשובה שניתנה כי בעניין זה חל הנוהג בוועדה אינו עונה על הדרישה. יש להשיב בבירור האם קיימים מסמכים בעניין זה אם לאו. ניתן גם להפנות באופן פרטני לגילוי הכללי, ככך שאלה שם. גילוי משלים יימסר עד תאריך 30.8.26. 11.דרישה ו מסמכים אודות קידום תכנית בי/644; התשובה כי החומר מצוי באתר מינהל התכנון, אינה פוטרת את המשיבה מלמסור את המסמכים שברשותה או שבשליטתה. גילוי משלים יימסר עד תאריך 30.8.26. 12.דרישה ט רשימת תכניות שבוטלו או עוכבו עקב הכנת תכנית בי/644. האמור בפסקה הקודמת יפה גם לכאן בשינויים המחוייבים. גילוי משלים יימסר עד תאריך 30.8.26. 13.דרישה י רשימת כל הפרויקטים שאושרו בבת ים בשדרות ירושלים בין השנים 2020-2015 הכוללים מגדלים בני 20 קומות ומעלה. נמסרה תשובה כי לא נמצאה בבדיקה. יש לענות בהצהרה ערוכה כדין, לפיה לאחר חקירה ודרישה לא נמצאו מסמכים בנושא, ושאלה לא בידי המשיבה ולא בשליטתה, ושלא יצאו ממנה וככל שכן יפורטו הנסיבות. הצהרה משלימה תימסר עד תאריך 30.8.26. ככל שיימצאו מסמכים יש לגלותם עד אותו מועד. 14.שאלה 7 מהו הבסיס העובדתי לטענה כי תוקפה של ההמלצה לתוכנית פקע?מקובל עלי כי התשובה שניתנה לא ברורה. יש לפרט, ולהשיב מענה ממצה בעניין זה, שכן מדובר בסוגיה המצויה בליבת המחלוקת. מענה משלים יימסר עד תאריך 30.8.26. 15.שאלה 12 האם הוועדה המקומית קיימה הליך כלשהו לבחינת כדאיות כלכלית של תוכנית בי/668?אין להסתפק בתשובה של לא ידוע למצהיר, אלא יש למסור תשובה לאחר בדיקה ודרישה. מענה משלים יימסר עד תאריך 30.8.26. 16.שאלה 13 מה היו ההבדלים העיקריים בין תכנית בי/668 ובין תכניות מקבילות אחרות שאושרו באותה תקופה?יש להשיב מענה ישיר וממצה לשאלה מה היו ההבדלים ואין מקום להסתפק בהפניה לתוכניות אחרות.מענה משלים יימסר עד תאריך 30.8.26. 17.הרושם הוא שניתן היה למסור מענה ממצה יותר לדרישות אלה. בשים לה להיקף המחלוקת אחייב את המשיבה בהוצאות שכ"ט ב"כ התובעת בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתנה היום, ט"ו אב תשפ"ו, 29 יולי 2026, בהעדר הצדדים.