ת"א 7712-12-09 מינהל מקרקעי ישראל נ' בני רביעה ואח'

בפניי תביעה לפינוי וסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין (בית מגורים, מתבן ומטעים), מגרשים מס' 1 ו- 6 המהווים חלק מחלקה 82 בגוש 17215 מאדמות כפר שיבלי (להלן: "המקרקעין" או "המגרשים"), שעל פי הנטען, הנתבעים הינם מסיגי גבול בהם.

התביעה דנן הוגשה לאחר שניתן ביום 23.01.2008 פסק דין חלוקה ופירוק שיתוף ביחס לחלקה 82 הנ"ל במסגרת ת"א 6007/03 (שלום נצרת) רשות הפיתוח נ' עז' המנוח הזאע סעיד רבח תורכי שיבלי ז"ל, ולפיו יוחדו שני המגרשים לתובעות, כאשר קודם למתן פסק הדין היה חלקן של שתי התובעות יחדיו 2/6 מחלקה 82 הנ"ל.

מדובר במקרקעין שלא עברו הליכי הסדר (מסוג מירי) ונרשמו על שם התובעות בלשכת רישום המקרקעין ביום 13.12.1993.

התביעה הוגשה על ידי מדינת ישראל ורשות הפיתוח באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "התובעות" או "המינהל").

במהלך ניהול התביעה הודיעו הנתבעים 1,3,5 על פטירתו של הנתבע 4. עקב כך, תוקן כתב התביעה בדרך של צירוף עזבונו של המנוח, באמצעות יורשיו (אשתו וילדיו הקטינים), כצד להליך. יצוין כבר כאן, כי לא צורפו אישורי מסירה של כתב התביעה לעיזבון המנוח, שכלל לא התגונן. משכך, דין התביעה כנגד העיזבון להימחק מחמת העדר המצאה וזימון כדין.

באשר לנתבעת 2, הגם שנטען כי מדובר באישה מבוגרת שמפאת גילה ומצבה הבריאותי נבצר ממנה להתייצב לדיונים שהתקיימו בתיק, נתבעת זו לא התגוננה ולא הופיעה לדיונים שהתקיימו בתיק, אף לאחר שבוטל פסק דין קודם שניטל כנגדה בהעדר. משכך, זכאית התובעת לקבלת פסק דין בהעדר כנגד הנתבעת 2 בהעדר כתב הגנה והתייצבות כאמור.

באשר לנתבעים 1, 3 ו-5, הרי שאלה מיוצגים במסגרת הליך דנן ע"י עו"ד עבוד אשר ניהל בשמם בלבד את ההגנה מפני התביעה דנן. לאור זאת, ובהעדר הודעה מטעם עו"ד עבוד בדבר נטילת הייצוג גם מטעם נתבעים נוספים בתיק, קביעותיי שלהלן יתייחסו לנתבעים 1,3,5 בלבד (להלן: "הנתבעים").

למען שלמות התמונה יצוין, כי ביום 13.02.12 ניתן בהסכמת הצדדים פסק דין חלקי בנוגע למגרש מס' 1 המורה על פינוי הנתבעים וסילוק ידם ממגרש זה ולרבות הסרת כל הבנוי והנטוע עליו.

יצוין עוד, כי אף לאחר שמיעת העדויות בתיק דנן עשו הצדדים ניסיונות להגיע להסדרת החזקה בחלק ממגרש 6 עליו מצוי חלק מבית המגורים, אך ללא כל הצלחה. יחד עם זאת, נראה כי האפשרות שהצדדים יגיעו להסדר לא מוצתה עד תום, על אף היתכנותה המעשית, הגם שלא עלתה יפה במהלך ניהול התביעה דנן, ואין מן הנמנע שהיא תיבחן על ידי הצדדים גם לאחר פסק הדין וחרף האמור בו.