ת"א 7633-09-15 הירש נ' קטן אברהם

1.התובע הגיש תביעה בגין לשון הרע, והעמיד את הפיצוי הנדרש על-סך 100,000 ₪, ללא הוכחת נזק.

2. בפניי בקשת הנתבעת להורות על עיכוב הליכים נגדה, או לחילופין להעביר את התביעה למנהל המיוחד, וזאת בהתאם לקבוע בסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה"), הואיל וביום 21/7/2010 קיבלה עיכוב הליכים בבית-המשפט המחוזי (ת"א-יפו), במסגרת תיק פש"ר 13392-06-10.

3. התובע מתנגד לבקשה, הואיל ועיכוב הליכים בפשיטת רגל חל אך ורק על חוב בר תביעה, כמשמעות מונח זה בסעיפים 71-73 לפקודה, ומאחר והתביעה שלפנינו היא תביעת לשון הרע, שהיא תביעה נזיקית, כפי שנקבע בסעיף 7 לחוק איסור לשון הרע, הרי שאיננה עונה להגדרת חוב בר תביעה, כהגדרתו בפקודה. לפיכך, למנהל המיוחד ו/או לכונס הנכסים אין לטענתו כל סמכות להורות על עיכוב ההליכים בתיק זה, ואין להם כל סמכות עניינית לדון בתביעה זו. הסמכות להורות על עיכוב הליכים נתונה לבית-משפט זה, ואולם בית-המשפט לא התבקש להפעיל סמכות זו וממילא בנסיבות העניין, אין כל מקום להורות על עיכוב הליכים.

דיון והכרעה:

4. לאחר עיון בטענות הצדדים, הנני דוחה את הבקשה.

5. ביום 21/7/2010, ניתן צו כינוס נכסים לנכסי הנתבעת, במסגרת תיק פש"ר 13392-06-10, ובין היתר נקבע: "...אני מורה כי ינתן צו עיכוב הליכים כנגד החייבת כאמור בסעיף 20(א) לפקודת פשיטת הרגל...".

6. ביום 23/5/2011 כב' השופטת נחליאלי חיאט הכריזה במסגרת תיק הפש"ר, על הנתבעת, כפושטת רגל.

7. בסעיף 20(א) לפקודה נקבע כי:

"משניתן צו כינוס יהיה הכונס הרשמי שליד בית המשפט הכונס של נכסי החייב, ומכאן ואילך, ובאין הוראה אחרת בפקודה זו, לא תהיה תרופה לנושה נגד החייב לו חוב בר-תביעה, ולא יפתח שום נושה בתובענה או הליכים משפטיים אחרים, אלא ברשות בית המשפט ובתנאים שיראה לקבוע".

בסעיף 22 לפקודה, אשר עניינו עיכוב הליכים, נקבע:

"(א)משהוגשה הבקשה רשאי בית המשפט לעכב כל תובענה, הוצאה לפועל ואמצעי אחר על פי דין נגד החייב. ואולם, אם הוגשה הבקשה בידי חייב וטרם ניתן צו כינוס, לא יורה בית המשפט על עיכוב לפי סעיף זה, אלא בכפוף להוראות סעיף 22א.

(ב)כל בית משפט או בית דין שהוכח לו כי נגד נתבע במשפט התלוי ועומד לפניו קיימת עתירת פשיטת רגל, רשאי לעכב את הליכי המשפט או להתנות את המשכם בתנאים שיראה...".