ת"א 7627-09-11 תשעה חודשים בע"מ ואח' נ' בנק דיסקונט סניף הרצל ואח'

בפני בקשה מטעם המבקשים/התובעים על פיה:

"בית המשפט מתבקש לפסול עצמו מלהוסיף ולדון בתיק ו/או להורות על העברתו לשופט אחר".

לאחר שעיינתי בבקשה ובנימוקיה, אני מחליט לדחות את הבקשה.

הבקשה הוגשה ביום 6/11/2014 לאחר ששמיעת הראיות בתיק כבר הסתיימה לפני כ-חודשיים !! ביום 14/9/2014.

התיק קבוע עתה לסיכומים בכתב, כאשר על התובעים להגיש את דברי הסיכום עד ליום 1/12/2014.

בפתח הבקשה נכתב:

"ראוי להדגיש ולציין כבר בפתח הדברים, כי המבקשים אינם מגישים בקשה זו על שום שהם סבורים כי בית המשפט שגה בהחלטותיו (פן זה הינו נשוא בקשת רשות ערעור שהוגשה על ידי המבקשים לבית המשפט העליון, מבלי לגרוע מהזכות להגיש בקשה זו). למבקשים אף אין טרוניה על שום שלשופט מתגבשת דעה במהלך המשפט. תהליך פתוח של גיבוש דעה ושינויה, הינו שיטת המשפט. הוא לגיטימי ואולי אף בלתי נמנע, ויכול שתהליך שכזה יתחיל, באופן טבעי, עם קבלת כתבי הטענות, ישתנה ו/או יימשך במהלך הבאת הראיות.  

טרונייתם של המבקשים הינה על כך, שבמקרה זה, למסתכל מן הצד נראה, בדיעבד, כי בית המשפט הנכבד השתמש בכוחו ובסמכותו כדי לייצר מציאות עובדתית ומשפטית. שונה מזו שהונחה בפניו, על מנת שאותה מציאות שיצר, תשרת את הדעה הקדומה שהתגבשה אצלו, ובסופו של דבר, תאפשר לו לכתוב, ביתר קלות, פסק-דין על בסיס אותה דעה, עמדה, ותוצאה, אליה ביקש להגיע".