חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 7565-11-13 דגני ואח' נ' זוהר ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום חיפה
7565-11-13
17.2.2015
בפני השופט:
אורי גולדקורן

- נגד -
המבקשים:
1. צחי זוהר
2. יחזקאל זוהר

עו"ד דן שפריר 		המשיבים:
1. מרדכי דגני
2. יהודית דגני

עו"ד אסף דגני
החלטה
 

 

בקשה להורות על הפקדת ערובה לתשלום הוצאות הנתבעים (המבקשים בבקשה הנוכחית).

 

1.ביום 5.1.2011 נחתם הסכם בין חברת ש"ס (להלן: החברה) לבין המבקש מס' 1, ובו נתנה לו החברה זכות שימוש במקרקעין שאותם היא ניהלה החברה עבור המשיבים, וזאת למשך שנה אחת.

 

2.ביום 5.11.2013 הגישו המשיבים תביעה כספית נגד המבקשים, בו נטען כי הם ממשיכים לעשות שימוש במקרקעין אף לאחר שתמה תקופת השימוש על-פי ההסכם עם החברה. המשיבים עתרו לסעד של פיצוי בגובה הרווחים שיכלו להפיק מהמקרקעין במידה והם היו מוחזרים לחזקתם בתום תקופת ההסכם, ולחילופין - לדמי שכירות ראויים לתקופה שלאחר 31.12.2011.

 

3.ביום 5.12.2014 הגישו המבקשים בקשה להורות למשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות שיכול ויחויבו לשלם בסוף בירור תביעתם. בבקשתם הדגישו המבקשים את הליקויים בהתנהלות המשיבים, כמו אי הגשת תצהירים, אי המצאת כתב תביעה מתוקן כנדרש ופגמים נוספים בכתבי הטענות. בנוסף צוין כי המשיבים לא שילמו הוצאות שנפסקו לחובתם, וכי הם מכרו את המקרקעין נשוא התביעה לצדדים שלישיים.

 

4.בהחלטתי מיום 18.12.2014 דחיתי את בקשת המבקשים לדחייה התביעה על הסף, לצד קביעת אופן המשך ניהול התביעה. עם זאת נוכח ליקויים בהתנהלות התובעים, הוטלו עליהם הוצאות.

 

5.תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 קובעת:

 

"בית המשפט או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע ליתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע".

 

התקנה אינה מפרטת באילו מקרים בית המשפט יחייב תובע במתן ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע. הלכה למעשה משתמש בית המשפט בסמכותו בעיקר כאשר התובע מתגורר בחוץ לארץ, מחוץ לתחום השיפוט, והנתבע, אם יזכה בהוצאות, יתקשה לגבות את ההוצאות שנפסקו לטובתו. אין מדובר ברשימה סגורה, ועל בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו לעניין חיוב תובע והפקדת ערובה לפי נסיבותיו של כל מקרה. הכלל בערכאה הראשונה הוא כי אין להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים חריגים בלבד כאשר סיכויי ההצלחה קלושים, וזאת לשם הבטחת הוצאות של הצד שכנגד ומניעת תביעות סרק. הפקדת ערבון נעשה לרוב בהליכי ערעור, בבקשה לרשות ערעור ובדיון נוסף. ראו רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 17.4.2001); רע"א 2442/98 מיוחס נ' רוזן (פורסם בנבו, 10.5.1999); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) עמ' 899 - 901; אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, תשס"ט), עמ' 750 - 753.

 

6.כאמור, הרציונאל העומד בבסיס הסמכות להטיל ערובה הינו מניעת תביעות סרק, ובעיקר הבטחת תשלום הוצאותיו של הנתבע, כאשר נראה שסיכויי התביעה נמוכים. בע"א 2877/92 עבד אל לטיף נ' מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ (פורסם בנבו, 11.8.1993) נאמר:

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>