ת"א 7527-07-13 עזרא ואח' נ' פרץ

רקע עובדתי

1. התובעים הגישו כנגד הנתבע תביעה, במסגרתה עתרו לחייבו לשלם להם פיצוי בסך של 300,000 ₪, מתוכם 200,000 ₪ שווי תכשיטי זהב שגנב מביתם ובנוסף, סך -100,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה להם.

    

2. התובעים והנתבע גרו בשכנות, עת הנתבע היה מבצע מעת לעת בבית התובעים עבודות שונות בהתאם לדרישתם. בתאריך 13/8/11, פתחה התובעת את ארון הבגדים שבחדרה וגילתה כי התכשיטים שהיו בו נגנבו. בו ביום התקשרה למשטרה והגישה על כך תלונה, בה ציינה בין היתר כי הנתבע שהה בביתם, במסגרת חברותו עם התובע והתנדבותו לעזור לתובעים בפירוק ארון הבגדים.

    

3. הנתבע זומן לחקירה במשטרה ביום 21/8/13, שם נחקר באזהרה בחשד לגניבת התכשיטים מבית התובעים ובמסגרת חקירתו הודה במיוחס לו. ביום 1/5/12 הוגש נגדו כתב אישום (ת"פ 4861-05-12 בית משפט השלום בקריית גת) המייחס לו עבירת גניבה לפי ס' 384 לחוק העונשין, בגין גניבת תכשיטים שונים ששווים הוערך כ- 200,000 ₪. בהמשך, ביום 21/10/12 הגיעו הצדדים להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום באופן שנרשם כי "שווי התכשיטים אינו ידוע במדויק למאשימה והנאשם מכר אותם תמורת 20,000 ₪."

   הנאשם הורשע על פי הודאתו במיוחס לו ובמסגרת גזר הדין, הוטל עליו, בין היתר לשלם פיצוי לתובעים (עדי התביעה, שם) בסך - 7,500 ₪.

4. בתובענה דנן, הגישו הצדדים תצהירי עדות ראשית. בפתח דיון ההוכחות ביקשה ב"כ התובעים למשוך את תצהירו של התובע 1 מהתיק, בשל העובדה שבמועד הדיון ישב שבעה על מות אביו. התובעת העידה מטעם התובעים והנתבע העיד בעצמו.

    

5. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

    

   טענות התובעים בתמצית