ת"א 7431-02-14 בבניק ואח' נ' לוביט סוכנות לביטוח (1997) בע"מ ואח'

ביום 4.2.16, דחה בית המשפט את בקשת התובעים לפיצול סעדים ולעיכוב הליכים.

בעקבות זאת, ביום 10.2.16, הגישו התובעים בקשה זו להפסקת ההליכים בתובענה, בהתאם להוראות תקנה 154 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד 1984, תוך בקשב לקביעה כי כל ההחלטות שנתקבלו בהליך זה, לרבות מינוי מומחה מטעם בית המשפט וחוות דעתו – יעמדו בעינן אם ולכשתחודש התובענה. הנתבעים התנגדו לבקשה.

התובעים נימקו בקשה זו, בכך שלאחרונה הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בעניין הקשור לתובענה זו, וכדי שלא לנהל בו זמנית את שתי התביעות ולמנוע הכרעות סותרות, ראוי להורות על הפסקת ההליכים בתובענה זו. התובעים הדגישו, כי הבקשה הוגשה בטרם הגישו הנתבעות את ראיותיהן, כך שמדובר בשלב מקדמי, הנתבעות לא נכנסו להוצאות ניכרות, כשההוצאות בהן נשאו הנתבעות עד כה, הן פועל יוצא של אופן ניהול ההליך על ידם.

הנתבעות 1,2 בתגובה, ציינו כי התובעים הביאו על עצמם את המצב הבעייתי, כאשר הגישו שתי תובענות במקביל. בנסיבות אלה, הותרת כל ההליכים, לרבות קביעת המומחה, תהווה מתן טובת הנאה לתובעים בשל ניצול הליכים לרעה. עוד ביקשו הנתבעות להורות על תשלום הוצאות ריאליות.

הנתבעת 3 בתגובה, טענה כי הפסקת הליכים בשלב כה מתקדם, מהווה ניצול לרעה של הליכי בית המשפט. עוד ציינה הנתבעת 3, כי עיקר הטענות של התובעים, כעולה מהתצהירים, מופנה ממילא לנתבעות 1,2 ולא לנתבעת 3. לפיכך ביקשה לחייב את התובעים בהוצאות ריאליות.

התובעים בתשובה, הדגישו כי רק לאחר שנתיים ושמונה חודשים, התברר לתובעים כי התנהלות הנתבעים 1,2 לא היתה כזו רק בתיק זה, והדבר הצדיק הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. התובעים ציינו כי מומחה אובייקטיבי מטעם בית המשפט צידד בעמדתם, ודווקא סירוב לקבל את מסקנותיו, היווה ניצול לרעה של הליכים. לפיכך ביקשו התובעים להורות על הפסקת ההליכים בתובענה ללא צו להוצאות.

מיותר לשוב על ההכרח לעיתים, להפסיק את הדיון בתובענות שאינן בשלות להמשך טיפול, כמצויין בעניין קבודי (רע"א 3771/12 המאגר הישראלי לביטוחי רכב הפול נ' יעקב קבודי (8.7.12). ר' ס' 17-19 להחלטה מיום 4.2.16). אם כך ביוזמת בית המשפט, קל וחומר כאשר התובעים עצמם אינם מעוניינים עוד בבירור התובענה הנוכחית בשלב זה. בנסיבות שנוצרו, ברור שיש להעתר לבקשה ולהורות על הפסקת ההליכים בתובענה.

הצדדים היו חלוקים באשר לתנאים שייקבעו בעת הפסקת התובענה. לב האבחנה בין מחיקה סתם (שהיא תמיד זכותו של תובע), לבין הפסקת תובענה, היא באפשרות לקבוע תנאים. בענייננו, כאשר מדובר בתובענה הנמצאת בשלב מתקדם, כאשר כבר נתמנה מומחה מטעם בית המשפט שנתן את חוות דעתו, ואפילו הוגשו ראיות התובעים, ודאי שיש לקבוע תנאים להפסקת ההליכים כדי להבטיח המשכיות. אין עילה של ממש לכך, שאם תוגש תובענה חדשה היא תתחיל מלכתחילה. תוצאה כזו משמעה בזבוז זמן שיפוטי יקר, עלות של ממש לצדדים, והענקת "מקצה שיפורים" לבעל דין שדרכו לא צלחה בהליך, שעה שההליכים הובילו לכיוון מסויים, אולם לא ניתן, לשעה זו, להמשיך את ההליכים בתובענה.