ת"א 7418-12-15 לשכת עורכי הדין בישראל נ' נוי

רקע כללי בתמצית

1.לפני בקשת הנתבע למתן חיסיון על מסמכים בתובענה זו.

2.התובעת הגישה ביום 3.12.15 תביעה כנגד הנתבע, במסגרתה נתבקש בית המשפט, בין היתר, ליתן צו האוסר על הנתבע לפעול בעצמו או באמצעות אחרים למתן אחד או יותר מהשירותים המפורטים בסעיף 20 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א – 1961, ליתן צו האוסר על הנתבע או מי מטעמו להפנות לקוחות למתן שירות משפטי על ידי עורכי דין בניגוד לכלל 11ב' לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986, וליתן צו האוסר על הנתבע לפרסם את השירותים הנזכרים.

3.בבקשתו, טוען הנתבע בין היתר ובתמצית, כי זו נשענת על שני טעמים:

א.פרסום המסמכים בתיק דנא יפגע ביכולתו להסתייע בבעלי מקצוע וביכולתו לקלוט לקוחות חדשים ולתת שירות ללקוחות קיימים, כפי שהוא עושה מזה שנים.

ב.הצורך שלו לשמור על חיסיון רפואי.

4.עוד נטען כי בתיק הפש"ר (הליך בו מצוי הנתבע – פש"ר (ת"א) 17589-09-10) שהינו גלוי לכל עין, נמצאים מסמכים רפואיים בעניינו של הנתבע וקיים חשש ממשי שכל מי שיתעניין או יבקש מידע מתיק הפש"ר, יוכל לקבל זאת בנקל ולעיין במסמכים אלו, דבר שהנתבע חפץ למנוע מכוח חוק זכויות החולה, התשנ"ו – 1996.

5.בסיפת בקשתו של הנתבע מיום 31.1.16, הנתמכת בתצהירו הלקוני (בנוסח בג"צי) מיום 28.1.16, נטען כי הבקשה נועדה לשם תכלית ראויה והיא מניעת פגיעה מיותרת בעסקו של המבקש והגנת פרטיותו הרפואית מפני חורשי רעה כנגדו, אשר אינם בוחלים לעשות שימוש לרעה במידע המצוי והמתקבל בתיק זה.

6.התובעת בתגובתה מיום 7.2.16, מתנגדת לבקשה. לטענתה, הנתבע הגיש בקשה זהה במסגרת הליך הפש"ר, אשר נדחתה ביום 18.11.15 (ר' הנספח לתגובה). עוד טוענת התובעת כי הנתבע הגיש את בקשתו מבלי לבחון את המסמכים אשר הוא מבקש לחסות, שכן בחינת המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה מגלה כי אין בהם כל מסמך רפואי. ביחס למסמכים האחרים המצויים בתיק, הרי שלשיטת התובעת אין כל הצדקה או עילה לחסותם, וזאת נוכח עקרון פומביות הדיון ולפי שבשים לב למהות התביעה, אינטרס הציבור גובר על האינטרס הפרטי של הנתבע, שכן על הציבור לדעת כי הנתבע אינו פועל בהתאם לחוק ואף מפר אותו ברגל גסה (ר' סעיפים 3-8 לתגובה).

7.הנתבע בתשובתו מיום 10.2.16 טען, בין היתר, כי בהתייחס לבקשתו לחיסיון בתיק הפש"ר, הרי שבית המשפט דחה בקשה זו מן הטעם שהיא הוגשה בתיק הפש"ר, להבדיל מענייננו בו הנתבע לא פתח את ההליך המשפטי, כי אם התובעת. לדבריו, התובענה מכילה טענות עובדתיות ומשפטיות שעדיין לא הוכרעו לגופן, ונספחים שהם תלונות סרק של שני לקוחות המבקשים לפגוע בו. לדבריו, התובעת יודעת כי פרסום היותו של הנתבע בהליך של פש"ר ופרסום דברי התלונות ירחיקו ממנו לקוחות ובעלי מקצוע באופן שיגרום לו נזק בלתי הפיך, בין היתר בכך שכל אחד יוכל להתחקות אחר פרטיו האישיים אשר חוסים תחת הגנת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק זכויות החולה.