ת"א 7413-03-16

לטענת התובעת ביום 13/5/14 נפגעה בתאונת דרכים, הסיפור החל עת המונית עמדה לפני מעבר חציה ולפתע פגע אופנוע (שחלף על פני המונית) בילדה בת 10 שחצתה את הכביש, נהג המונית ירד לעזור לילדה אולם לא הרים את בלם היד, לכן התובעת בחרה לקפוץ מהרכב, שהחל להתדרדר, ושברה את רגלה. לטענת התובעת כתוצאה מהתאונה החלה לסבול גם מבעיות נפשיות.

בתחילה הוגשה התביעה כנגד הנהג (הנתבע מס' 2) ומבטחת המונית, אולם לאחר הגשת התביעה הועלתה הטענה ולפיה מדובר בפוליסת ביטוח נהג נקוב בשם (שאינו הנתבע מס' 2) ועל כן אין הנתבעת מס' 1 מכירה בחבות ועל כן צורפה קרנית, שמצידה שלחה הודעת לצד שלישי כנגד הנהג והבעלים של המונית (בעניין זה ניתן פסק דין בהעדר הגנה).

מעיון בתיק עולה כי המצב אינו פשוט.

באשר לנכות האורתופדית, הנכות הינה 7.5% מתוך 15% בעבור הברך, כאשר 7.5% הינם מצב קודם.

באשר לנכות הנפשית, מדובר על 10% נכות שהינם תולדה של תסמונת לחץ בתר חבלתית (יצויין כי מאחר והתובעת הינה נפגעת ישירה בתאונה, אזי למרות שהחזיונות הינן של נפגעת אחרת אין לבחון את העניין לפי הלכת "אלסוחה").

לא הוצג בפני כל מסמך המעיד על כושר השתכרות של התובעת עד לתאונה, התובעת טוענת כי למדה לקראת פתיחת עסק לעיצוב פנים וסגרה את העסק שהיה לה לשזירת סלים, אין בפני כל אשיור על קיומו של עסק וההכנסות ממנו, כמו כן הלימודים היו חמש שנים טרם התאונה מחד ומאידך לפסיכיאטר נמסר כי אינה עובדת כבר מעל 20 שנה.

לפיכך, בטרם תינתן הצעה ובכדי לאפשר לתובעת להראות כי אכן היה לה כושר השתכרות, מצאתי לנכון לקבוע דיון בתחשיבי הנזק ליום 30/1/18 בשעה 09:00 בנוכחות התובעת והנתבעים.

לצורך הוכחת כושר השתכרות תגיש התובעת תצהיר עדות ראשית מפורט וזאת עד ליום 23/1/18 על התצהיר להתייחס לכל הנזקים, ולכלול מוצגים, כולל כל האסמכתאות המעידות על עבודה טרם התאונה.