ת"א 7393-11-15 אדרי נ' ביצ'צ'ו ואח'

התובעת ויתרה על זכותה להגיש תשובה לתגובה, חרף ארכות שניתנו לבקשתה.

בעל דין המגיש תביעה מקבל על עצמו חובות הן כלפי הצד שכנגד והן כלפי בית המשפט.

בענייננו, התביעה הוגשה במהלך חודש נובמבר 2015.

ביום 21/12/15 ניתנה החלטה לפיה מבדיקת המזכירות עלה כי התובעת שילמה אגרה בחסר (בהתאם לסכום בקשת העיקולים).  התובעת התבקשה לשלם האגרה תוך 20 יום אחרת התביעה תימחק.  ההמצאה נצפתה על ידי התובעת לאחר משלוח הודעה על קבלת ההחלטה, עוד ביום 21/12/15.

ביום 18/1/16 הוגשה בקשה למחיקת התביעה משלא הוסדרה האגרה בהתאם להחלטת בית המשפט.  ביום 19/1/19 התבקשה המזכירות לבדוק האם שולמה האגרה בהתאם להחלטה וככל שלא – למחוק את התביעה.  משלא שולמה האגרה – התביעה נמחקה.

ביום 25/1/16 הגישה התובעת בקשה לביטול ההחלטה מיום 19/1/16, לתקן את סכום התביעה ולהתיר את העיקולים שהוטלו על כנם.

לאחר קבלת תגובה ותשובה לתגובה, ניתנה החלטה, ביום 29/2/16, לפיה חרף התנהלות התובעת, תבוטל ההחלטה המורה על סגירת התיק ויתוקן כתב התביעה כבקשת התובעת.

ביום 22/3/16 הגישו הנתבעים בקשה נוספת למחיקת התביעה, משלא שולמה האגרה התואמת את הדין לשיטתם.  לאחר קבלת עמדת התובעת, התבקשה עמדת המדינה לסכום האגרה לתשלום במקרה דנן.

ביום 23/5/16 בית המשפט קיבל את עמדת המדינה וקבע כי שולמה אגרה בחסר. לפיכך, ניתנה הוראה לפיה על התובעת להסדיר האגרה תוך 20 יום. החלטה זו נצפתה ביום 29/5/16, אולם חרף כך - האגרה לא שולמה, ואף נכון להיום לא שולמה חרף חלוף כמעט שנה ממועד פתיחת ההליך.

ביום 6/6/16 הגישה הנתבעת 2 בקשה לסילוק התביעה כנגדה על הסף, ובעקבותיה התבקשה תגובת התובעת.

ביום 20/6/16 הוגשה בקשה אחרת - נפרדת - למחיקת התביעה בשל אי תשלום האגרה, ולאור ההחלטות הקודמות הנוגעות לאגרה - עליהם ידעה התובעת כבר ביום 29/5/16 - הוריתי על מחיקת התביעה בשל אי תשלום האגרה.

מחיקת התביעה נעשתה ללא קשר לבקשה לסילוק על הסף מטעם הנתבעת 2, אלא מאי קיום ההחלטה השיפוטית שניתנה על ידי בית המשפט בסוגיית האגרה.