ת"א 7387-0511 אוגוסט 2014

א. התביעה וההליכים שבעקבותיה

1.עניינו של פסק דין זה בתיק שהתביעה בו הוגשה בתחילה לבית המשפט השלום ברמלה. בעקבות טענת חוסר סמכות עניינית, הוחלט להעביר התיק לבית משפט זה.

לאחר תקלות (תחנה מיותרת בבית משפט השלום בירושלים, שנבעה מטעות מזכירותית) הועבר התיק לבית המשפט המחוזי בירושלים.

2.בהמשך לכל האמור ולעיכובים נוספים, רק בשנת 2011 הוגש כתב תביעה מתוקן, אשר החל להניע את גלגלי ההליכים.

3.לצד כתב התביעה יש גם תביעה שכנגד וגם הודעה לצדדים שלישיים.

4.בנוסף למה שצוין לעיל, נבעו עיכובים שונים בשל שורה ארוכה של חילופי גברי בייצוגו של התובע, עד שעו"ד גדנסקי קיבל על עצמו את ייצוגו והגיש מטעמו את כתב התביעה המתוקן. בפרק הזמן של אותם עיכובים גם נתחלף המותב שדן בתיק בבית משפט זה. מכל מקום, מאז כתב התביעה המתוקן לא חלו תמורות בעניינים האמורים והנפשות הפועלות שהיו בתמונה אז הן אלה שהביאו לכך שעתה ניתן להכריע במה שעל הפרק.

5.ההליכים דנן מתייחסים למגרש 53 בישוב גני מודיעין-חשמונאים, שהתובע טוען כי רכש את הזכויות בו "מאת הנתבעות 1 ו/או 2", שהן חברות ששיווקו קרקעות בישוב הנ"ל.

6.הנתבע 3 הוא מנהל ובעל מניות בחברות הנתבעות והנתבעת 4 היא אשתו.

7.כלפי הנתבע 5 נטען כי "היה בא כוחם של הנתבעות 1 ו/או 2 ו/או של עמרני (הנתבע 3 – ר.י.) והוא אשר היה אמור לייצג גם את התובע ברכישת המגרש" (סעיף 5 לכתב התביעה המתוקן).

8.הסעד העיקרי שהתובע עותר לו הוא אכיפת הסכם הרכישה. וכך נכתב לעניין זה בכתב התביעה המתוקן (בסעיף 55):

"התובע יטען כי הוא זכאי לאכיפת הסכם הרכישה על נתבעות 2-1 באופן שחיוביו לשלם את יתרת תמורת המגרש יהיה שלוב עם ביצוע רישום הזכויות במגרש ע"ש התובע אצל הממונה על דרך של חתימה על חוזה חכירה עם הממונה וחיוב כונס הנכסים ליתן הסכמתו, אם כזו תדרש, לקבלת היתר לבניה על המגרש (על יסוד הודעתו כי יכבד ויבצע כל החלטה של בית המשפט בתביעה זו) ולחייב את הנתבעות 2-1 לשלם את הוצאות הפיתוח שידרשו ע"י כונס הנכסים כתנאי להסכמתו לקבלת היתר לבניה על המגרש, ולחייב את נתבעות 2-1 בפינוי הקראוון מן המגרש בתנאים הקבועים בהסכם הרכישה כולל הסנקציה לאי פינוי במועד, וכל זאת כנגד הפקדת יתרת התמורה המגיעה לנתבעות 2-1 בקופת בית המשפט והעברתם לנתבעות 2-1 עם מילוי חיוביהם דלעיל כלפי התובע – או עפ"י כל דרך פעולה אחרת שתראה לכב' בית המשפט כראויה צודקת ומבטיחה באופן מאוזן את האינטרסים של שני הצדדים".