ת"א 7271-06-16 רוזנטל נ' מסגר ואח'

לפניי בקשה להעברת מקום דיון בהתאם להוראות סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד - 1984 (להלן החוק הנ"ל).

המשיב הגיש כנגד המבקשת והמבוטח שלה (להלן נתבע 1), תבעיה כספית בבית משפט השלום בטבריה, בגין נזקי רכוש שנגרמו לטענתו לרכבו, כתוצאה מתאונת דרכים שאירעה בתל אביב.

כבר עתה יצוין כי בכתב התביעה לא הובאה כתובתו של נתבע 1, והמשיב הסתפק ברישום "אצל נתבעת 2" (היא המשיבה כאן), ככתובתו של נתבע 1.

באשר למבקשת, הרי שכתובתה צוינה בכתב התביעה ושהינה רח' אפעל 35 בפתח תקווה.

בהינתן עובדות אלה, הגישה המבקשת את בקשתה משוא החלטה זו, וטענה להעדר סמכות מקומית לבית משפט זה, ובקשה להעביר את מקום הדיון לבית המשפט השלום בפתח תקווה.

המבקשת נסמכת בבקשתה הן על הוראות תקנה 3 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן "התקנות"), והן על עיקרון "מירב הזיקות" וכפי שנפסק על ידי בית המשפט העליון בבש"א 14\6667.

מנגד טוען המשיב כי הסמכות המקומית בתביעה דנן, מוקנית לבית משפט זה מכוח תקנה 3 (א1) לתקנות, ובהתאם להלכה הפסוקה, אשר לפיה הברירה המוענקת לתובע, היכן להגיש את תביעתו, מתפרשת על דרך ההרחבה.

המשיב טוען כי "אין ספק כי לנתבעת 2 מגוון רחב של סוכנים בכל מחוז הצפון, בו מצוי בית משפט נכבד זה אשר בפניו הוגשה התביעה כאן, ועל כן רכש בית משפט זה את סמכותו..."

בתשובתה לתגובת המשיב, הדגישה המבקשת כי אין לה סניפים וכי היא לא מנהלת את עסקיה באמצעות סוכני ביטוח ודי לטענתה בעיון בשמה כדי להגיע למסקנה זו.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לה ובתשובה לתגובה, נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.