ת"א 7259-09-13 דומבלסקי נ' עיריית גבעתיים

לפניי בקשה מטעם התובע להורות לנתבעת להשיב לשאלון שנשלח אליה באופן מלא ומספק יותר. כן עותר התובע לעיון בדו"ח קריאות 106 של העירייה ודו"ח הכבאות.

עניינה של התביעה בתאונה שארעה לתובע עת רכב על אופניו והחליק לטענתו עקב מפגע של כתם שמן או רטיבות כלשהי.

לטענת התובע השאלות נשוא הבקשה לא נענו באופן ענייני, או נענו באופן חלקי ומתחמק ועל הנתבעת להעביר תשובות "מלאות וטובות יותר" , כן טוען כי הנתבעת השיבה "תשובות שאינן אמת". כמו כן טוען כי דוח 106 ודוח הכבאות לא הועברו לעיונו או הועברו באופן בלתי קריא.

הנתבעת טוענת בתגובתה כי אין ביכולתה להוסיף מעבר לתשובות שנמסרו וכי התשובות "אינן מוצאות חן בעיני התובע" ועליו להוכיח זאת באמצעות ראיות. הנתבעת טוענת כי דו"ח הכבאות נשלח זה מכבר לתובע, וכי התובע עצמו הוא שנתבקש להמציא לנתבעת את כל חוות הדעת בעניינו בגין תאונה קודמת ומסמכים נוספים הקשורים לתאונה וטרם עשה כן.

דיון והכרעה:

ההליכים המקדמיים של השאלון וגילוי המסמכים מהווים אמצעים דיוניים אשר נועדו להגביר את הגילוי ואת השקיפות בניהול ההליך בין בעלי הדין. השאלון וגילוי המסמכים כונו כשני אמצעים - שתי זרועות - החותרים לשאיפה אחת והיא צמצום עד כמה שאפשר את שמיעת המשפט גופו (ראה רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט פ"ד נט (4) 49).

נקודת המוצא בבחינת הליכים אלו היא כי לכל צד קמה הזכות לקבל מענה, כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחתו של הצד שכנגד, וזאת הן לצורך החתירה לחקר האמת והן כאמצעי להגברת היעילות וההגינות הדיונית (ראה רע"א 290/13 עיריית קלנסאווה נ' חברת ביצורית בע"מ [פורסם בנבו] (26/5/13).

כמו כן נאמר בפסיקה: "הליכי גילוי מוקדם (שאלונים וגילוי מסמכים) נועדו כדי לפשט את ההליכים, לקצר את הצורך בהבאת ראיות ולהשיג הודיות לגביהן. התקנות שבפרק ט' לתקנות סדר הדין, מטרתן אחת: לאפשר לבעל דין להכין את משפטו, תוך הסתמכות גם על מסמכים המצויים בידי הצד שכנגד וגם על תשובות בתצהיר שנתן הצד שכנגד לשאלות שהוצגו, שהן מהשאלות השנויות במחלוקת של המשפט" ע"א 2271/90 ג'מבו נ' מרדכי פ"ד מו (3) 793. תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984, קובעת כי: "יש לגלות את כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון". לשאלה אילו מסמכים יש לגלות נדרש הנשיא ברק ברע"א 6546/94 בנק אגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי ואח', פ,ד מט(4), 54, עמ' 60: "על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את עניין נושא תובענה...הרלוואנטיות לצרכי גילוי היא מידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי". ובע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח' פ"ד כב (2) 602, עמ' 603 נקבע כי:"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו". עולה מהתקנות והפסיקה כי יש לתת תשובות אמיתיות ומלאות לשאלות שנשאלו ולהציג את כל המסמכים שברשותו ושנדרש לתת. אולם, רק בתנאי שהם רלוואנטיים לעניין הנדון ואין בהם הכבדה מעבר לסביר.

לאורם של עקרונות אלה אבחן את הבקשה. יש להדגיש כי בשלב זה לא נבחנים מהימנותן של התשובות לשאלות ומשקלן אלא זה דבר שנעשה בהליך עצמו. בשלב זה אבחן האם לחייב את הנתבעת להוסיף ולענות על השאלון.

באשר לדרישת העיון נקבעה בפסיקה הנחה יסוד לפיה יש להעדיף את זכות העיון על פני מניעתה וכי הגבלת הזכות תיעשה רק במקרים קיצוניים בעלי טעמים של ממש. הכלל שלכל אדם שבידו הראייה הדרושה למשפט חייב לגלותה. (ראה רע"א 8473/99 כרטיסי אשראי לישראל בע"מ נ' שגב פ"ד נה (12) 337).

הפסיקה אף קבעה כי בשלב קדם המשפט לא נדרש להוכיח רלוונטיות וודאית של מסמך אלא די בכך שיש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלבנטיות להמשך ההליך:

"לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט פ"ד ג (1) 159, 162 (1950)) בהקשר זה יש לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, בטרם נפרסה במלואה מסכת טיעוני הצדדים. על כן ברי כי אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. די כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות" (רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ, פורסם בנבו, 15.10.2008).