פסק דין 3569-07

בפני תביעות הדדיות הנוגעות לארוע שהתקיים באולם "ארמון", שנוהל במועדים הרלבנטיים על ידי התובעת בת.א. 3569/07, ירין ארועים וכנסים בע"מ (להלן: "התובעת").

התובעת מבקשת לחייב את הנתבעים, מזמיני הארוע, בתשלום התמורה עבורו בסך 45,050 ₪ (שלא שולמה אף לא בחלקה), ואילו הנתבעים טוענים שאינם חייבים בתשלום התמורה הן מאחר והתובעת לא קיימה מלוא חיוביה כלפיהם והן מאחר וגרמה להם נזקים העולים על 300,000 ₪, אם כי תביעתם (בת.א. 7250-05-08) הועמדה על סך של 100,000 ₪.

העובדות הרלבנטיות וטענות הצדדים

1. ביום 2.5.2007 נחתם בין הצדדים טופס הזמנה מס' 84 (נספח א' לכתב התביעה, להלן: "ההסכם"). לפי ההסכם הזמינו הנתבעים שהם: חברה העוסקת בארגון טיולים ואירועים בעבור חברות וגופים ציבוריים שונים בכללם ועדי עובדים (להלן: "הנתבעת") ומנהלה שהוא גם בעליה, הנתבע 2 (להלן: "הנתבע"), ארוע הכולל ארוחת צהרים באולמי הארמון וזאת עבור ועד עובדי עיריית כפר סבא (להלן: "הועד"). ארוחת הצהריים (להלן: "הארוע") היתה חלק מיום כיף שנועד להתקיים ביום 24.5.07, אשר הנתבעת ארגנה בעבור הועד ואשר במסגרתו הגיעו אוטובוסים עמוסים בעובדי העיריה, לאכול באולם.

2. בהתאם להסכם, התחייבו הנתבעים להזמנת 650 מנות במחיר 80 ₪ (כולל מע"מ) למנה. מתוך כמות זאת סוכם ש- 14 סועדים לא יחוייבו בתשלום. כמו כן סוכם על תשלום בסך 150$ (דולר ארה"ב) בגין אספקת מערכת הגברה ותאורה ע"י התובעת. אין מחלוקת כי בהמשך סוכם בין הצדדים, טלפונית, כי מחיר המנה יופחת ל- 70 ₪ ( כולל מע"מ). יצויין כבר עתה כי בניגוד לטענות התובעת מלבד האמור בהסכם גובשו בין הצדדים עוד הסכמות בעל פה כגון: התפריט שיוגש לסועדים, מס' המלצרים שישרתו בארוע וכד', אם כי קיימת מחלוקת של ממש ביחס לתוכנן של חלק מאותן הסכמות בעל פה, כאשר המחלוקת העיקרית נוגעת לסוגיית אופן הושבת הסועדים בארוע, דבר שיפורט וילובן בהמשך.

3. ביום 24.5.2007 אכן התקיים האירוע באולמי הארמון, אולם למרות שהארוע התקיים סרבו הנתבעים לשלם לתובעת תמורה כלשהי בעבור הארוע, שכן לטענתם התובעת הפרה את ההסכם, לרבות ההסכמות בעל פה שהיוו חלק בלתי נפרד ממנו, והאירוע הוכתר על ידם כ"כשלון חרוץ", אשר בגינו נגרמו לנתבעים הנזקים הנתבעים בתביעתם הם.

   תמצית טענות הנתבעים באשר לאי קיום התחייבויות התובעת הינם:

   • נעשה מספור רץ של השולחנות בניגוד לבקשה מפורשת של הנתבעים (והועד) מראש, לפיה היה על התובעת למספר את השולחנות בהתאם למספרי האוטובוסים, על מנת להבטיח את הושבת הסועדים בצורה מאורגנת. אי ביצוע המספור כאמור גרם ל"בוקה ומבולקה" שכן הסועדים, עובדי עיריית כפר סבא, רגילים בכל טיוליהם שכל הטיול מתנהל עפ"י מספרי אוטובוס ולפיכך כשהגיעו האוטובוסים, זה אחר זה, לאולם, והסועדים לא מצאו סימון מתאים, התיישבו בצורה לא מאורגנת ולא ניתן היה לארגנם לישיבה מסודרת, דבר שגרם למהומה רבתי ולחוסר במקומות לסועדים האחרונים שהגיעו.

   • המנה השנייה הוגשה על ידי התובעת לפני שהגיעו כל הסועדים ומבלי להמתין כנדרש, ולפיכך חלק מהסועדים לא זכו לקבלה כלל.

   • בניגוד למוסכם לא היה מלצר אחד לכל שני שולחנות ולפיכך השירות לא היה מספק.