ת"א 7247-10-15 רקנטי ואח' נ' מיכאל

ביום 29.6.2016 ניתן פסק דיני, במסגרתו נעתרתי לבקשת התובעים למחיקת התביעה. התובעים ביקשו כי המחיקה תהיה ללא צו להוצאות. בעניין זה התבקשה תגובתה של הנתבעת, אשר עומדת על פסיקת הוצאות (עמדה אותה הביעה גם בדיון מיום 14.6.2016).

לאחר שעיינתי בתגובת התובעת ובתשובת הנתבעים, אני סבור כי יש לפסוק הוצאות אולם לא בסכום שנדרש. הכלל הוא כי מקום בו יוזם ההליך מבקש את מחיקתו בלא שקיבל את הסעד שעתר לו, חזקה היא כי לא הייתה הצדקה לנקיטת ההליך (בג"ץ 7944/04 לוכסנבורג תרופות בע"מ נ' מדינת ישראל (5.1.2005)). בענייננו, לא הוכיחו התובעים כי הייתה הצדקה לנקיטת ההליך. בהקשר זה אבהיר, כי הסעד שנתבע בתביעה הוא סעד כספי. סעד זה לא התקבל, וממילא מדובר במצב בו התביעה נמחקת ללא השגת הסעד שנתבע בה, כך שהחזקה חלה. חזקה זו, כאמור, לא נסתרה.

יחד עם זאת, אין כל הצדקה לסכומי ההוצאות הנדרשים על ידי התובעת. טענתה של התובעת כי זה הסכום שהוצא על ידה בפועל דינה להידחות, כבר מהטעם שהגם שמדובר בטענה עובדתית מובהקת היא לא נתמכה בתצהיר. צירוף דוח התשלומים אינו יכול להוות תחליף לתצהיר, וזאת מעבר לכך שמדובר בדוח שאינו מפורט כדבעי. כמו כן, אין זה ברור מדוע לא צורפו החשבוניות עצמן.

בהתחשב בכך שלא הונח בסיס עובדתי לסכומים ששולמו, ההכרעה בסוגיית ההוצאות נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט (ע"א 2617/00 מחצבות כנרת (שותפות מוגבלת) נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, נצרת עילית, פ"ד ס(1) 600 (2005)).

לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול נסיבות העניין, לרבות היקף השתית העובדתית שאליה נדרשה התייחסות בכתב ההגנה והעובדה כי עקב מחיקת התביעה נחסך הצורך בניהול ההליך, אני מורה כי התובעים ישלמו לנתבעת הוצאות בסך 4,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"א תמוז תשע"ו, 17 יולי 2016, בהעדר הצדדים.