ת"א 7125-09-14 כ' נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ

מבוא

1.לפני בקשת התובע לפטור אותו מתשלום אגרת משפט.

2.התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבעת שמהותה כמתואר במבוא לכתב התביעה "תביעת ביטוח – תביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, תביעה חוזית ונזיקית". סכום התביעה הועמד על הסך של 4,858,000 ₪, כאשר מתוך סכום זה , סכום תגמולי הביטוח עד למועד הגשת התביעה הינו 720,000 ₪.

רקע כללי וטענות הצדדים בקצירת האומר

3.לטענת התובע בבקשתו, הוא נכח בעת פיגוע ההתאבדות בקפה "מומנט" בירושלים , אשר היה עסק בבעלותו, ביום 9.2.02. כתוצאה מאירוע זה קרסו כל עסקיו, רוחו נשברה, יכולתו הנפשית להתמודד עם עסקיו לא עמדה לו והוא נכנס להליך של פשיטת רגל והתדרדר לפת לחם.

4.לטענת התובע, הוא נותר חסר כל, אין בבעלותו נכסים כל שהם, הוא , חסר בית, מתגורר ברכבו או לעיתים בבית ידיד מזדמן. לדבריו, הוא הוכר כנפגע איבה ביום 30.4.08 בהתאם לסעיף 10 לחוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה התש"ל – 1970 (ר' נספח ג'). עוד נטען כי התובע לוקה ב-P.T.S.D. ע"י המל"ל ונקבעה לו נכות קבועה של 75% בחודש פברואר 2008 (ר' נספח ד').

5.כן נטען בבקשה כי התובע עומד בתנאים המצטברים הנדרשים למתן פטור מתשלום אגרה משמצבו הכלכלי הינו קשה ביותר וכן עומדת לו עילת תביעה כנגד הנתבעת – סיכוי לכאורה לזכות בתביעה – הן מכוח פוליסת הביטוח (ר' נספח 3 בכתב התביעה), אף קיימת לו עילה חוזית כנגד הנתבעת על ביטול הסכם הביטוח שלא כדין ובחוסר תום לב (ר' סעיפים 23-17 לבקשה). לטענת התובע אף עומדת לו עילה נזיקית כנגד הנתבעת אשר גרמה לו, לדבריו, נזק אדיר שעה שביטלה את הכיסוי לאובדן כושר העבודה ללא שקיבלה אישור כל שהוא על מסירת הודעת הביטול וכן על רקע הפרת חובה חקוקה (ר' בהרחבה סעיפים 29-24 לבקשה).

6.היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו, בדעה כי דין בקשת התובע להידחות. לטענתו לא הוצג פירוט חשבון בנק רלוונטי לצורך הבקשה בשים לב לעובדה כי הבקשה הוגשה בחודש ספטמבר 2014 והתדפיס הינו לתקופה שמ-30.9.13 ועד 31.12.13. כן צוין בתגובה שמעיון בנספחים ג' ו-ד' לבקשה עולה שהמבקש זכאי לגמלת נכות כללית מיום 1.2.08 בגובה של 1991 ₪ לחודש ובפירוט תנועות חשבון בנק לא ניתן לראות את תקבולי הביטוח הנ"ל.

עוד טוען היועמ"ש כי צו הפטר בעניינו של התובע ניתן ביום 29.12.09 (ר' נספח א' לבקשה) והוא אינו יכול לסייע למבקש אשר הגיש תביעתו ובקשתו דנן כחמש שנים לאחר מתן צו ההפטר וזאת לאור תקנה 14 (ד) (3) לתקנות האגרות. כן נטען כי הבקשה חסרה פירוט מהותי אודות מצבו הכלכלי של התובע אשר מיוצג ע"י עו"ד ולא ברור מהבקשה כיצד משולם שכ"ט עורך הדין.

היועץ המשפטי בדעה כי המבקש לא הוכיח חיסרון כיס בבקשתו והוא אינו פורש תמונה מלאה ועדכנית אודות יכולתו הכלכלית.