פלוני נ' מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ

לפני תביעה על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

התובע, יליד 1973, החל לעבוד אצל הנתבעת 2 (חברת אחים נחום סרה בע"מ- להלן: "הנתבעת"), ביום 3.8.2014. לטענת התובע, ביום 14.8.2014 לקה באוטם שריר הלב עקב מאמץ חריג שהתאמץ במסגרת עבודתו כאשר עקב אירוע זה, נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 25%, בגינה עותר התובע לחיוב הנתבעת בנזקיו.

התובע פנה למוסד לביטוח לאומי וביקש כי האירוע הלבבי מיום 14.8.14 יוכר כתאונת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעת התובע. התובע הגיש ערר לבית הדין האזורי לעבודה אשר דחה את ערעורו, זאת בהתבסס על המומחה הרפואי בתחום הקרדיולוגי שמונה על ידי בית הדין, פרופ' יוספי, אשר קבע כי לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל- 50% קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין האירוע הלבבי. התובע ערר לבית הדין הארצי אולם ערעורו נדחה.

הנתבעת טוענת כי פסקי הדין שניתנו בבית הדין האזורי והארצי לעבודה מהווים מעשה בית דין ולכל הפחות השתק פלוגתא המונע מהתובע לטעון לקיומו של קשר סיבתי בין האוטם לבין האירוע בעבודה לו הוא טוען ולפיכך דין התביעה להידחות על הסף. כמו כן טוענת הנתבעת כי אין לקבל את טענת התובע לאירוע חריג בעבודה, הן בגין העובדה שהאמור במסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע מהווה הודאת בעל דין בעניין זה ולחלופין כיוון שמדובר בעדות יחידה של בעל דין שאין לקבלה. אף אם תתקבל טענת התובע לאירוע חריג בעבודה, טוענת הנתבעת כי לא הוכחה רשלנות של הנתבעת ואף לפיכך יש לדחות את התביעה.

לצורך הכרעה, יש לדון בשאלות הבאות:

• האם פסקי הדין שניתנו בבית הדין לעבודה מהווים מעשה בית דין או השתק פלוגתא?

• האם אירע אירוע חריג בעבודה ביום 14.8.2014?

• שאלת האחריות- האם הנתבעת התרשלה