פלוני נ' פדילה ואח'

לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי תאונת דרכים לפי הוראות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

התובעים, בני משפחה, נפגעו בתאונת דרכים ביום 4.8.2017 כאשר שבו מחגיגת יום הנישואין של התובעים 1-2 מתל אביב לביתם שבטירה, עמדו ברמזור אדום ורכב צד ג' פגע ברכבם מאחור במפתיע.

ביחס לנזקי הגוף של כלל התובעים מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה, פרופ' אברהם גנאל. שלוש חוות הדעת מטעמו הוגשו לתיק.

הצדדים חלוקים בתובענה זו הן בשאלת החבות והן בשאלת גובה הנזק והנכות התפקודית. הצדדים אינם חלוקים ביחס לשיעור הנכות הרפואית ולא ביקשו לזמן המומחה לחקירה.

באשר לשאלת החבות, היא השאלה המרכזית בתביעה, הרי שלטענת הנתבעת, התובע 2, שרישיונו נשלל קודם לתאונה (ואין בדבר עובדה שלילת הרישיון מחלוקת), הוא מי שנהג בפועל במועד התאונה, ולא התובעת 1 (כפי שנטען בכתב התביעה) וכי נוכח זאת, מיד לאחר התאונה, התובע 2 והתובעת 1 החליפו מקומות ברכב באופן שהתובעת 1 התיישבה בכיסא הנהג והתובע 2 התיישב במושב הקדמי ליד הנהג. מטעם זה, לטענת הנתבעת, לא קיים כיסוי ביטוחי לתאונה.

בישיבת ההוכחות שהתקיימה בתיק ביום 8.3.22 מטעם התובעים העידו בני הזוג התובעים 1-2; ביתם של התובעים 1-2, היא התובעת 3; גברת ש' מ' ומר מ' מ' (בת נוספת של התובעים ובעלה, להלן: "ש'" ו- "מ'" בהתאמה). מטעם הנתבעת העידו מר צחי עזר, חוקר פרטי (להלן:"החוקר"); גב' אתאר מנסור (להלן: "אתאר"), היא נהגת הרכב הפוגע וגב' רובא סולטני (להלן: "רובא") חברתה של אתאר אשר נסעה עימה ברכב וישבה במושב הקדמי לידה ברכב הפוגע.

נוכח המחלוקת בשאלה מי נהג בפועל ברכב, התובעת 1 או התובע 2, כאשר לשאלה זו נפקות מכרעת לשאלת הכיסוי הביטוחי והחבות, אדון תחילה בשאלת החבות.

נטל ההוכחה ביחס לשאלת זהות הנהג

טרם דיון בשאלת החבות ונוכח טענות הצדדים לעניין נטל ההוכחה ביחס לשאלה מי נהג ברכב בעת התאונה, התובעת 1 או התובע 2, אקדים ואדון בשאלת נטל ההוכחה, האם חל על התובעים או על הנתבעת.

התובעים טוענים בסיכומיהם כי מאחר והנתבעת מייחסת להם ולעדיהם, בניגוד לחזקת החפות, מעשים חמורים ואף פליליים, לרבות - עדות שקר, מעשה מרמה, התחזות, נהיגה בזמן פסילת רישיון, ושיבוש הליכי משפט, נטל ההוכחה מוטל על כתפי הנתבעת לסתור חזקה זו. התובעים מפנים לע"א 202/72 חברת החשמל לישראל נ' החברה הארצישראלית לקירור, פד"י כז'(1) 661 בעמ' 669 (פורסם, 14.3.1973) שם נקבע: ".. חזקה על אדם שלא עבר עבירה, כל עוד היפוכו של דבר לא הוכח..".