ת"א 6882-05-13 אבו סריה נ' לובקי

מבוא

1. התובעת והנתבע היו במועדים הרלבנטיים לתביעה שכנים, אשר התגוררו בבניין דירות ברח' ***התובעת הגישה נגד הנתבע תביעה זו לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, ביום 18/6/11 עת תקף אותה הנתבע בחדר המדרגות בכניסה לבניין, אחז בצווארה בשתי ידיו, חבט את ראשה בקיר ונתן לה אגרוף בפנים. כתוצאה מכך, כך נטען, נפלה התובעת, התגלגלה במדרגות ונחבלה בגופה. עקב החבלות נזקקה התובעת לטיפול רפואי.

    

2. בכתב ההגנה שהוגש מטעמו כפר הנתבע בטענות התובעת מכל וכל וטען, כי גרסת התובעת היא גרסת כזב שאין לה אחיזה במציאות. לטענתו, ביום האירוע הנטען הוא לא תקף את התובעת וההפך הוא הנכון. בהתאם לנטען בכתב ההגנה, התובעת היא זו שדחפה את הנתבע ונתנה לו מכה ברגל עם שק פירות שהחזיקה ביד.

    

3. לכתב התביעה לא צירפה התובעת חוות דעת רפואית על אף הטענות שהעלתה בדבר המוגבלויות מהן סובלת, לטענתה, מאז שהותקפה ותחת זאת היא עתרה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש. בהחלטה שניתנה במהלך ישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 8/2/14 דחיתי את בקשת התובעת למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש מהנימוקים שפורטו באותה החלטה. גם לאחר שנדחתה בקשתה למינוי מומחה מטעם ביהמ"ש, לא עתרה התובעת לתיקון כתב התביעה לצורך צירוף חוות דעת רפואית מטעמה, ולא הגישה חוות דעת רפואית כנדרש. על כן, התביעה התנהלה על בסיס ההנחה שלא נותרה לתובעת נכות צמיתה עקב האירוע.

    

    

    

   שאלת האחריות

    

4. לאחר ששמעתי את העדויות מטעם הצדדים ועיינתי בשאר הראיות שהוגשו על ידם, שוכנעתי כי עלה בידי התובעת להוכיח את גרסתה באשר לנסיבות האירוע מעבר למידת ההוכחה הדרושה במשפט אזרחי. מטעם התובעת העידו התובעת עצמה ושכנתה גב' הינאדי שרקאוי, אשר עפ"י גרסתה הייתה עדת ראיה ישירה לאירוע. גם התובעת וגם הינאדי העידו, כי בעת שעלו במדרגות הכניסה לבניין לאחר שחזרו מקניות, תקף הנתבע את התובעת, אחז בצווארה בשתי ידיו, חבט את ראשה בקיר ונתן לה אגרוף בפנים, וכתוצאה מכך היא נפלה ונחבלה. לא התגלו סתירות מהותיות בעדויות התובעת והינאדי, לא בהשוואת העדויות האחת עם השניה, לא בהשוואתן להודעות שמסרו במשטרה ביום האירוע ולא בהשוואה לגרסה שמסרה התובעת בכתב התביעה ובתצהיר עדותה הראשית.