ת"א 6877-12-15 מיי בייבי בע"מ נ' מ. יקר סחר בע"מ

1.עניינה של החלטה זו בבקשה לסעד זמני, אשר יורה על פינוי המשיבה מהנכס מושא ההליך.

רקע

2.הרקע לתביעה הובא בהחלטתי מיום 27.6.16, והוא יובא להלן כלשונו, כפי שהוצג באותה החלטה.

3.המבקשת (להלן – "התובעת"), מחזיקה ומפעילה מתחם קניות בכפר ירכא המשתרע על פי הנטען על שטח של כ- 11,000 מ"ר, וכולל מספר חנויות (להלן – "המתחם"). המשיבה (להלן – "הנתבעת") מפעילה רשת חנויות לממכר מוצרי מחשוב, אלקטרוניקה ומולטימדיה.

4.לטענת התובעת, בתחילת שנת 2015 התקשרו הצדדים בהסכם בעל פה, במסגרתו הסכימה התובעת להשכיר לנתבעת שטח של כ- 34 מ"ר בתוך המתחם, לצורך הפעלת חנות מחשוב. נטען כי ההסכם כלל מספר תנאים, לרבות תנאים לגבי מחירי המוצרים שיימכרו ע"י הנתבעת (כאשר לטענת התובעת הנתבעת התחייבה למכור מוצרים שיהיו זולים בכ- 15% ממחירי השוק); תנאים לגבי אופי השירות שעל עובדי הנתבעת לתת וכן בנוגע ללבוש שלהם; ותנאי לגבי עיצוב החנות. לטענת התובעת, סוכם כי תקופת ההסכם תעמוד על 6 חודשי ניסיון, וכי לאחר מכן יוכל כל צד להביא לסיום ההסכם ע"י מתן הודעה של 30 ימים מראש.

התובעת טוענת כי הנתבעת הפרה את ההסכם הנ"ל בכמה אופנים, לרבות בכך שלא מכרה מוצרים במחירים להם התחייבה; בכך שעובדי הנתבעת התנהלו כלפי הלקוחות באופן לא משביע רצון; ובכך שעובדיה הפרו התחייבויות הנוגעות ללבוש ואי עריכת שיחות במכשירי טלפון סלולארי. כן נטען כי דמי השכירות שולמו לתובעת באיחור.

5.בכתב ההגנה טענה הנתבעת, כי ההסכם בין הצדדים נכרת בחודש דצמבר 2014, וכי במסגרתו סוכם שהנתבעת תשכור שטח של כ- 50 מ"ר, כאשר תקופת ההתקשרות תעמוד, לכל הפחות, על שנתיים. נטען כי על סמך הסיכום האמור השקיעה הנתבעת מאות אלפי שקלים, השקעה שלשיטתה הניבה פירות מהם נהנתה גם התובעת. נטען כי לאור ההצלחה הציעה התובעת לנתבעת לשכור שטח של כ- 150 מ"ר בקומה התחתונה של המתחם והנתבעת אף נענתה להצעה, אלא שביום 29.10.15 הודיעה התובעת, באופן מפתיע, כי על הנתבעת לפנות את החנות. לטענת הנתבעת, התובעת עשתה כן לאחר שהיא למדה את שיטות עבודתה, וביקשה להפעיל בעצמה את העסק אותו ניהלה הנתבעת.

לטענת הנתבעת, לא היה סיכום בעניין מחירי המוצרים, כאשר בכל מקרה מוצריה נמכרים במחירים שהם מהזולים בשוק. בהקשר זה התייחסה הנתבעת בכתב הגנתה למחירי מוצרים שונים, תוך השוואה למחירים בחנויות אחרות. הנתבעת גם הכחישה את טענות התובעת בעניין איחור של חודש בתשלום השכירות, ובעניין התנהלות עובדי הנתבעת.

6.למען שלמות התמונה יצויין כי הנתבעת הקדימה את התובעת, והגישה תובענה בהמרצת פתיחה בחודש נובמבר 2015 (כחודש לפני הגשת התובענה הנוכחית), במסגרתה ביקשה סעד לאכיפת ההסכם בין הצדדים (ה"פ 20863-11-15).