ת"א 68729-09-16 נחום נ' משרד השיכון ואח'

בפניי בקשה מטעם הנתבעת 2, עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: המבקשת) להעברת מקום השיפוט לבית המשפט השלום בתל-אביב.

ברקע הבקשה, תביעתו הכספית של התובע (להלן: המשיב) לחיוב המבקשת ונתבעת נוספת, מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון, בסך של 1.3 מיליון ₪ יחד ולחוד, בגין נזק נטען שנגרם לו בעקבות פעולותיהם ומחדליהם אשר הביאו לידי כך שנמנע ממנו לרכוש דירה ברחוב העבודה בחולון בה הוא התגורר ביחד עם משפחתו מאז תחילת שנות השבעים.

לטענת המבקשת, מקום בו צוין בסעיף 65 לכתב התביעה כי בית משפט זה מוסמך לדון בתביעה לאור "מקום מושב הנתבעים", הרי שמקום בו משרדה הראשי של המבקשת הינו בחולון, כמו גם זאת ש"הנכס עצמו מצוי בחולון" וכן מקום מושבם של כלל באי הכח – הרי שבית המשפט "שצריך להידרש לתביעה" הינו בית משפט השלום בתל אביב.

לטענת המשיב יש לדחות את הבקשה. לטענתו, המבקשת מושתקת מהעלאת טענה להעדר סמכות מקומית מקום בו לפני מספר שנים היא שבחרה לנהל תביעת פינוי מהדירה כנגד המשיב בבית משפט זה. בהקשר זה נטען כי תביעת הפינוי התנהלה בפני כב' השופטת ע' יוסף-קוזין (והסתיימה בהמלצה לנתבעת 1) להגעה להסכמות עם המשיב. כן, נטען כי על פי הפסיקה יש לבחון באופן גמיש את שאלת הסמכות המקומית לאור הקרבה הגיאוגרפית והפיזית.

לאחר שעיינתי במכלול טענות הצדדים, הנני מורה על דחיית הבקשה.

ראשית, משעה שבענייננו ישנה נתבעת נוספת, המדינה ומשעה שעל-פי הוראת תקנה 3(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, קיימת סמכות מקומית ביחס לנתבע אחד על מנת להקנות לבית המשפט סמכות מקומית לגבי שאר הנתבעים – יש לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה.