ת"א 68724-12-15 ליידרמן נ' רוד ואח'

לפני בקשה לפטור מאגרה בהתאם לתקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"), בתביעה על סך של 462,000 ₪ אשר הגישה המבקשת נגד המשיבים, בשל טענות לקיפוח זכויות בעל מניות מיעוט והפרת חוזה.

טענות הצדדים 

לטענת המבקשת המשיבים הם אלו אשר גרמו בפועל להתדרדרות מצבה הכלכלי, מקום בו נושלה מכל כספי חסכונותיה , אשר הושקעו בפעילותה וקידומה של מסעדה.

היועץ המשפטי עתר לקבל את כתב התביעה קודם מתן עמדתו, ונקבע כי על המבקשת להעביר לידיו את המסמכים החסרים, כמו גם להציג לתיק בית המשפט אישור מסירה ביחס לאלו. נכון למועד היום, לא הועבר לעיוני אישור המסירה, ולא הוגשה תגובת היועץ המשפטי.

המשיבים 1-3 התנגדו למתן הפטור מתשלום אגרה תוך שהם טוענים כי לא מתקיימות במקרה דנן הנסיבות המיוחדות הנדרשות לצורך מתן הפטר מתשלום אגרת בית המשפט.

דיון :

חובתו של זה אשר עותר לפטור מתשלום אגרה להוכיח התקיימם של שני תנאים מצטברים:

• העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה.

• סיכויי ההליך.

  בתקנה 14א' לתקנות נקבע כי על המבקש פטור מאגרה לצרף תצהיר שבו יפרט : "את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

  משכך, עומדת למבקשת חובה לחשוף בפני בית המשפט, לצורך הבקשה, כל מידע אשר יש בו כדי ללמד על מצבה הכלכלי, כאשר ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקשת, רכושה, הוצאותיה והכנסותיה, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה. (לעניין זה ראה לדוגמא רע"א 7764/05 יחזקאל דניאלי נ' פרקליטות המדינה ואח' , וכן ע"א 254/07 לפיד נד סמואל פורסם בנבו 21.2.2007)).

  בנוסף, וכפי שנזכר לעיל, אין די בהוכחת העדר יכולת כלכלית לשלם האגרה, כשלעצמה, על מנת שלזכות בפטור. בנוסף על המבקשת להוכיח, כי תביעתה מגלה עילה. יפים בעניין זה, דבריו של כבוד השופט ד' לוין בבש"א 1236/91 מאור חיים נ' מדינת ישראל ואח' (פורסם בנבו, 16.7.91)]:

  "פטור אינו פועל יוצא של חוסר יכולת כספית בלבד. לצד נימוק זה צריכים להשקל, בכל מקרה, גם מהות התביעה וסיכוייה. מטעם זה קרה לו למבקש שאותו שופט או שופטים שונים, פעמים שפטרו אותו מאגרה ופעמים שלא. אל נכון צדק הרשם המלומד, שעיין בהחלטות נשוא הערעור, כי במקרה דנן לא היה מקום לפטור מאגרה ולו גם מהטעם האחד שסיכויי הערעור קלושים ביותר".

  אל מול זכותה של מבקשת הפטור שלא ייחסמו בפניה דלתות בית המשפט, תוך מימוש זכות הגישה לערכאות, אשר הוכרה על ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי המשפט לבאי כותליהם ומבקשי סעדיהם, וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי ע"י הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן.