פלוני נ' ליאז אחזקות ואח'

צד ג׳: 

1. דניה סיבוס בע״מ

2. הכשרה חברה לביטוח בע״מ

 פסק דין

תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע במהלך עבודתו.

האירוע והחבות

1.התובע, כבן 58 שנים, עבד בפרויקט בנייה בת"א.

התובע העיד שביום 18.09.14 בשעות הבוקר, הוא עמד ליד מכולת זבל באתר הבנייה, כשלפתע נפל עליו מקומה 18 "גוש בטון כבד" ופגע בו. בדוח מד"א נרשם שהאבן נפלה מהקומה 19, אך התובע השיב שהוא ראה שהחור בשרוול היה בקומה ה-18 וכך גם אמרו לו העובדים (ע' 10 ש' 16).

התובע העיד שהפועלים שהיו בקומות העליונות זרקו פסולת בנייה דרך שרוול לפינוי פסולת, אך מאחר שהיה "חור בשרוול" ולמעשה השרוול לא היה תקין, הוא נפגע מפסולת הבנייה שנפלה דרך החור האמור.

2.התובע העיד שתפקידו היה להעלות "חומרים ואנשים במעלית" ולסדר את מכולת הפסולת שהייתה על הקרקע.

התובע קיבל את שכרו מהנתבעת 1 ומנהל הנתבעת 1, אף חתם על טופס ב.ל. 250 (נספח 3 לתצהיר התובע)

התובע העיד כי הוא עבד כפועל באתר בנייה של הנתבעת 3 ואילו הנתבעת 3 לא העידה כל עד מטעמה, הן בנוגע לנסיבות האירוע והן בנוגע לנסיבות העסקת התובע.

3.מנהל הנתבעת 1 העיד שהנתבעת 1 עסקה באספקת שירותי כוח אדם בלבד, כי העובדים היו תחת פיקוח ושליטה של מנהלי האתר בו היו מוצבים וכי האחריות, להעביר הדרכות בטיחות לעובדים ולספק ציוד מגן, הייתה נתונה לחברה בה בוצעו העבודות, היא הנתבעת 3.

מנהל הנתבעת 1 העיד שהוא סיפק כחמישה עד שמונה עובדים לאתר (ע' 15 ש' 12), כי הוא לא עוסק בתחום הבנייה ולא היה קבלן מורשה (ע' 15) וכי התובע לא היה פועל בניין אלא עובד ניקיון (ע' 16 ש' 4). בנוסף העיד המנהל שלא היה מנהל עבודה מטעמו במקום, אלא מנהל עבודה של הנתבעת 3 (ע' 17 ש' 19).