פס"ד בתביעת פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תוך סוגיות התיישנות והעדר חבות

כללי

1. עניינה של התביעה הוא עתירה לפיצויים לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים" או "החוק"), בגין תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 22.10.2007. לטענת התובע, במועדים הרלבנטיים לתובענה, ביטחה הנתבעת את רכבו בביטוח חובה.

    

2. מלבד טענת ההתיישנות שהעלתה הנתבעת, הצדדים חלוקים ביניהם הן בשאלת החבות הן בשאלת אומדן הנזק.

    

3. אין מחלוקת כי לתביעה זו, קדמה תביעה שהגיש התובע בחודש נובמבר 2012 [ת.א. (שלום - י-ם) 52995-11-12 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ], אשר בירורה התנהל לפני כבוד השופט ע' עאסי (להלן: "ההליך הקודם"). כמו כן, אין מחלוקת כי במסגרת ההליך הקודם מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה (להלן: "המומחה"), הוגשו ראיות הצדדים ואף נשמעה עדות התובע וגם עדות המומחה בדיון מיום 7.4.2016 (להלן: "הדיון"). בדיון האמור נקבעו מועדים להגשת סיכומים, אך - כפי שיפורט בהמשך - סיכומי התובע לא הוגשו, וההליך נמחק מחוסר מעש ביום 27.5.2016 (להלן: "החלטת המחיקה"), ולפיה:

    

   "חרף הארכה שניתנה התובעים לא הגישו סיכומים מטעמם.

   בנסיבות אלה התביעה נמחקת בזאת.

   ככל שתוגש תביעה חדשה היא תחל מהשלב אליו הגיעו ההליכים בתיק זה.

   סוגיית ההוצאות בגין הליך זה תישקל במסגרת ההליך החדש, ככל שיפתח על ידי התובע"

    

4. לשלמות התמונה יצוין כי בחוות דעתו הרפואית, לא מצא המומחה כי קיימת נכות רפואית צמיתה אצל התובע עקב התאונה; כן נקבעו נכויות זמניות, הכל כמפורט בחוות הדעת האמורה.