אינדפורקר נ' הוט מערכות תקשורת בע"מ

1. לפניי תביעה כספית על סך 100,000 ₪ שעניינה טענה ל"מעשה עקוץ חמור" מצד הנתבעת, כלשון התובע, במסגרתה נטען כי הנתבעת נטלה כספים שלא כדין מהתובע באמצעות שימוש בפרטי כרטיס אשראי שניתנו לה על ידי התובע.

2. התובע הוא אדם המתגורר בגפו בעיר אשדוד. במהלך חודש נובמבר 2013 פנתה הנתבעת לתובע טלפונית באמצעות נציג מטעמה והציע לו הצעת מחיר לקבלת שירותי כבלים בתמורה לתשלום חודשי. התובע הסכים להצעה, ותואם עמו מועד להתקנת הציוד הנדרש בביתו. במקביל, מסר התובע את פרטי כרטיס האשראי לו לשם חיוב חודשי, ביום ה – 16 לכל חודש, בהוראת קבע.

לטענת התובע, בשלב כלשהו במהלך שנת 2014 הבחין לתדהמתו כי חוייב במועדים שונים בגין שירותים שמעולם לא ביקש ולא קיבל, בסך כולל של אלפי שקלים.

בירור עם הנתבעת העלה כי אכן חויב התובע שלא כדין, וכי המדובר בחיובים בגין שירותים שניתנו ללקוחות אחרים של הנתבעת. התובע פנה לחברת האשראי וזו זיכתה אותו בגין אותם חיובים.

התובע הגיש תלונה במשטרת ישראל, ואף דרש מהנתבעת לשפותו בגין העוול שנעשה לו, וכן דרש כי יימחקו כל פרטי כרטיס האשראי שלו המצויים ברשות הנתבעת, תוך מסירת אישור כי הדבר אכן בוצע. כן דרש התובע לקבל את פרטי הסוכן שביצע את מעשה ה"עוקץ" ואת פרטי ה"נהנים" מאותו מעשה. משלא נענה על ידי הנתבעת, הוגשה תביעה זו.

3. הנתבעת התגוננה בטענה שהמדובר בכתב תביעה קנטרני ו"מנופח", שכן אין חולק כי התובע זוכה בגין מלוא החיובים שנעשו שלא כדין סמוך לאחר שהתובע העמיד אותה על התקלה שאירעה, בסוף חודש פברואר 2014, ועוד בטרם הוגש כתב התביעה. מאחר שהתובע עצמו הודה כי גם חברת האשראי זיכתה אותו בגין החיובים שבוצעו, נטען שהתובע נהנה מכפל זיכוי.

לגוף העניין טענה הנתבעת כי סמוך לאחר פניית התובע נערכה על ידה בדיקה יסודית, והתחוור לה כי היא עצמה נפלה גם כן קרבן למעשיו של סוכן מכירות בשם יוני בר חיים, שלא הועסק על ידה אלא על ידי משווק חיצוני בשם "שיא מותגים", המספק לנתבעת שירותי מכירה של מוצריה. לטענתה, הסתבר כי אותו יוני בר חיים חייב את כרטיס האשראי של התובע בגין ארבעה מנויים נוספים, שלא היו על שם התובע, מלבד החיוב בגין המנוי על שמו.

עם תום הבירור, בתחילת חודש מרץ 2014, המליצה הנתבעת לתובע לפנות למשטרת ישראל. שיחה נוספת בעניין זה נערכה עם התובע בתחילת חודש אפריל 2014. סמוך לאחר מכן ביקש התובע לסיים את חוזה ההתקשרות עם הנתבעת, והמנוי של התובע אכן נותק כבקשתו. התובע זוכה בגין החיובים העודפים במהלך חודש מאי 2014.

הנתבעת טוענת אפוא כי טיפלה בזריזות, במקצועיות ובמסירות בפניותיו של התובע, וכי אין מקום להורות לה לפצות את התובע מעבר לסכומים שכבר הועברו לו. הנתבעת אף הבהירה כי אינה דורשת לקבל בחזרה את הזיכוי העודף שקיבל, לטענתה, התובע.