ת"א 68163-07-17

לפניי בקשתו של התובע להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) לפיה לא נותרה לו נכות בתחום אא"ג בעקבות תאונת דרכים מתאריך 29.5.16 בה היה מעורב (להלן: "התאונה").

רקע

1. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונה, אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. התובע נבדק על ידי ועדה רפואית מדרג ראשון לאחר שהתלונן, בין היתר, על כאבים בצוואר, הירדמות של ידיים, סחרחורות, כאבי ראש וכן – צפצופים באוזניים. הוועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה כי בחלוף חודשיים שבה היתה לתובע נכות זמנית בשל כאבי צוואר, לא נותרה לו כל נכות (ראו החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון מתאריך 4.4.17). התובע, שלא השלים עם החלטה זו הגיש ערר לוועדה הרפואית לעררים, וזו קבעה כי בעקבות התאונה לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור של 10% בתחום האורתופדיה, בגין הגבלה בתנועות הצוואר. בה בעת, בכל בנוגע לטנטון עליו התלונן התובע הערר נדחה, ונקבע כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו אלו לבין התאונה (ראו החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.7.17). וכך, נכותו של התובע בגין התאונה היא 10% בתחום האורתופדיה בלבד.

דרגת הנכות שנקבעה לתובע על ידי הוועדה הרפואית לעררים היא "קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר", ובהתאם לסעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפיצויים") מחייבת בתיק זה.

2. אלא, שהתובע מבקש להביא ראיות לסתור את קביעת הוועדה הרפואית לעררים בכל הקשור לתחום אא"ג. בבקשתו שלפניי, התובע מפרט את התיעוד הרפואי הקשור בתלונותיו ביחס לטנטון, את בדיקת שמיעה שעבר, את המרשם לתרופה שקיבל – וכל אלו לאחר התאונה. התובע מלין על כך שבוועדה הרפואית מדרג ראשון לא ישב מומחה בתחום אא"ג, אלא מומחים בתחום האורתופדיה והנוירולוגיה בלבד, הוא חולק על קביעתם לפיה אין קשר סיבתי בין תלונותיו בגין סחרחורות וטנטון לבין התאונה וזאת בהיותו עובד "דינמומטר" החשוף לרעשים, וטוען כי עבודתו שם היא כבוחן רכב לפני מכירה, עבודה שאינה מתבצעת בסביבת רעש. נוסף על כך, התובע חולק על ממצאי הוועדה הרפואית לעררים שקבעה כי ממצאי בדיקת השמיעה אופייניים לחבלה אקוסטית, וכי ליקוי השמיעה הינו עקב חשיפה לרעש. לטענת התובע, מאחר שאין לו אפשרות לחקור את רופאי הוועדות הרפואיות במוסד לביטוח לאומי, נכון וצודק יהיה להביא ראיות לסתור ולמנות מומחה מטעם בית המשפט בתחום אא"ג אשר יבדוק אותו ויעריך את מצבו הרפואי והקשר הסיבתי שבין מצבו לבין התאונה.

3. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי לפני הוועדות הרפואיות היה מונח כל תיקו הרפואי של התובע, ולאחר שעיינו בו (כולל בדיקת שמיעה שעבר) הן התייחסו לתלונותיו, דנו בהן, וקבעו את שקבעו, כך שאם התובע סובל מפגיעה כלשהיא בתחום אא"ג, היא אינה קשורה לתאונה אלא לעבודתו כבוחן רכבים. לטענת הנתבעת, חוסר שביעות רצון של התובע מקביעות הוועדות הרפואיות אינו יכול לבסס בקשה להביא ראיות לסתור, בקשה שקבלתה היא רק במקרים חריגים ויוצאי דופן.

הדין עם הנתבעת.

דיון

4. סעיף 6ב לחוק הפיצויים - "קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר" - קובע: