פס"ד בנושא זכויות יוצרים פי.אס.די.אס. יזמות נ' אלקטרה מוצרי צריכה

העובדות

1. פי.אס.די.אס יזמות בע"מ [התובעת 1] הינה חברה ישראלית פרטית העוסקת ביבוא וממכר של מגוון מוצרים, לרבות מחשבים ואביזריהם הנלווים. בין השאר משמשת התובעת 1 כ'יבואנית הרשמית' של RAZER GMBA ו-STEEL SERIES [היצרנים]. קיי.אס.פי בע"מ [התובעת 2] הינה הבעלים של אתר האינטרנט של 'קבוצת חברות KSP' [אתר התובעת], המשמש כאתר תדמית וסחר אלקטרוני. התובעת 2 מפרסמת, בין השאר, גם את המוצרים המיובאים על-ידי התובעת 1, ובאישורה. במסגרת פרסום מוצרי היצרנים באתר התובעת, תרגמו התובעות את 'הוראות היצרן' שלהם [התרגומים] (ס' 3—4, 6—10, 15 לכתב התביעה; ס' 2—3, 5—8, 12 לתצהיר עידן נזיר, מנהל הפיתוח בתובעת 2 [התצהיר]; פט' מיום 11.7.19, עמ' 1, שו' 13—15 [פט']; ס' 3 לכתב ההגנה).
2. אלקטרה מוצרי צריכה (1951) בע"מ [הנתבעת] היא חברה פרטית המפעילה אתרי אינטרנט [אתרי הנתבעת] המשמשים כאתרי תדמית וסחר אלקטרוני לרכישת מוצרים של 'מחסני חשמל' ו-'שקם אלקטריק', - רשת חנויות ברחבי הארץ, מוכרת היטב, לשיווק של מוצרי חשמל. בין המוצרים המוצגים באתרי הנתבעת כלולים מוצרי היצרנים, הנרכשים על ידי שתי הרשתות הנזכרות מהתובעת 1 (ס' 5 לכתב התביעה; ס' 9, 13 לכתב ההגנה; ס' 4 לתצהיר).

טענות התובעות

3. התובעות הינן, לדבריהן, בעלות זכות היוצרים בתרגומים המוצגים באתר התובעת, באשר הם יצירות נגזרות שנוצרו על ידיהן בהיתר מטעם היצרנים. זאת בהתאם לס' 16 לחוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007 [החוק] (ס' 10—14 לכתב התביעה).
4. לטענת התובעות, אתרי הנתבעת מכילים העתקים זהים של התכנים המופיעים באתר התובעת, לרבות התרגומים, מבלי שהנתבעת קיבלה את אישורן לכך ומבלי שהעבירה להן תמורה בעבור השימוש בהם. אין מדובר בהעתקות גרידא, אלא בהפניות אוטומטיות מאתר התובעת אל אתרי הנתבעת, כאשר נוסף על עצם ההעתקה יוצרות, לדברי התובעות, עומס על שרתי האינטרנט של התובעת 2 תוך ניצול התשתיות ומבלי לשאת בעלויות הכרוכות בהפעלתן (ס' 16—32 לכתב התביעה; נספחים ד—ט, שם; ס' 13—28 לתצהיר; פט', עמ' 1, שו' 15—20).
5. עוד טוענות התובעות, כי פעולותיה הנזכרות של הנתבעת יוצרות מצב בו אתרי הנתבעת מועדפים על פני אתר התובעת במנוע החיפוש של גוגל, זאת על אף היות אתר התובעת מקור הפרסומים (ס' 36 לכתב התביעה; נספח י"א, שם). העדפה זו גוררת עמה הפסד מכירות לתובעות, כך לדבריהן (ס' 37 לכתב התביעה; ס' 32—33 לתצהיר).
6. מעשיה של הנתבעת עולים, לטענת התובעות, לכדי הפרת זכות היוצרים שלהן בתיעוד המועתק על-ידי הנתבעת. זאת ועוד: מכיוון שהנתבעת לא ציינה, כי התכנים המופיעים באתרי הנתבעת לקוחים מאתר התובעת, נפגעה גם זכותן המוסרית של התובעות (ס' 33, 44—46 לכתב התביעה). משכך, מבקשות התובעות מבית המשפט להורות לנתבעת להפסיק לאלתר את השימוש בתכנים הלקוחים מאתר התובעת ולהסיר את ההפניה אליו. התובעות מבקשות פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 100,000 ₪ לכל הפרה, מכוח ס' 56 לחוק. התובעות הביאו, לטענתן, ראיות ל-15 הפרות זכות יוצרים – 6 הפרות באתר 'שקם אלקטריק' ו-9 הפרות באתר 'מחסני חשמל' – ועל כן תביעתן מסתכמת ב-1,500,000 ₪.  בשל שיקולים הנוגעים לתשלום אגרה, העמידו התובעות את הפיצוי המבוקש על סך 500,000 ₪ (ס' 62—68 לכתב התביעה). בנוסף, לשם אומדן כלל נזקיהן מבקשות התובעות מבית המשפט סעד של מתן חשבונות, מכוח ס' 57 לחוק (ס' 69—73 לכתב התביעה).

טענות  הנתבעת

7. לדברי הנתבעת, מרבית המידע שהועתק מאתר התובעת לאתרי הנתבעת כולל עובדות ונתונים שאין לגביהם זכויות יוצרים, בהתאם לס' 5 לחוק (ס' 4, 15.4 לכתב ההגנה).  בשוק החשמל מקובל, לטענת הנתבעת, לעשות שימוש במידע המצוי בידי היבואן, כדי למנוע הטעיית לקוחות (ס' 15.3, 18 לכתב ההגנה; פט', עמ' 5, שו' 15—18).
8. לדברי הנתבעת, גם אם נניח, כי לתובעות בעלות על זכות היוצרים בתרגומים, אין הן זכאיות לפיצוי ללא הוכחת נזק בעבור כל הפרה בנפרד, זאת מכוח ס' 56(ג) לחוק, הקובע כי "לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת" (ס' 15.6, 24 לכתב ההגנה).

דיון והכרעה

9. . בדיון בע"פ בבית-המשפט מיום 11.7.19 הודיעו עורכי-הדין של כל בעלי-הדין לבית-המשפט כדלקמן:

"כל עורכי הדין: